כך קרסה חומת העוינות הסודאנית לישראל

המשטר הדיקטטורי בחרטום קרס, הקשר עם איראן נותק וחיזורי ארדואן נדחו • גם הדימוי השלילי של ישראל נחלש, אך הדרך לשלום אמיתי עדיין ארוכה • פרשנות

ראש המועצה הריבונית אל-בורהאן וראש הממשלה חמדוכ בסודאן // צילום: אי.אף.פי // ראש המועצה הריבונית אל-בורהאן וראש הממשלה חמדוכ בסודאן

הסכם הנורמליזציה בין ישראל וסודאן הוא סיפור הצלחה לשני הצדדים, שאין בו מפסידים, רק מנצחים. סודאן, בזכות ההסכם, קיבלה חבל חילוץ כלכלי מחובות ענק של 60 מיליארד דולר ואופק של חזרה אל משפחת העמים, אחרי שהוסרה מרשימת המדינות התומכות בטרור. ישראל קיבלה הרבה יותר ממסדרון אווירי מקוצר לדרום אמריקה: תחזית אופטימית לאפקט דומינו וקריסות נוספות בחומת העוינות הערבית.

ח'ייר אללה, אחד הסופרים והוגי הדעות החשובים בעולם הערבי, כתב אתמול שההחלטה של סודאן לנרמל את יחסיה עם ישראל מבטאת ניתוק והשתחררות משלושה חסמים שאחזו בגרונה של המדינה הגדולה הזאת ואיימו למוטט אותה כליל.

החסם הראשון הוא החסם האסלאמי. תקופה ארוכה של שלטון האחים המוסלמים בהנהגת הדיקטטור עומר אל־בשיר, דחפה את סודאן לקיצוניות דתית שהתבטאה, בין השאר, במתן מחסה ומקלט לאל־קאעידה ובן לאדן ובהושטת סיוע בנשק באימונים לאנשי חמאס וחיזבאללה. הדחתו של הרודן הובילה לביטולם של חוקים דרקוניים ברוח דאעש, כמו, למשל, הוצאה להורג באשמה של כפירה באסלאם. הותר יבוא אלכוהול והוטל איסור על מילת נשים. 

הדחתו הייתה הסרת החסם הראשון. הרודן עומר אל-בשיר // צילום: אי.אף.פי
הדחתו הייתה הסרת החסם הראשון. הרודן עומר אל-בשיר // צילום: אי.אף.פי

החסם השני היה ניסיון של המעצמות האזוריות, טורקיה ואיראן, להפוך את סודאן לבסיס קדמי שיסייע להרחבת השפעתן. ניתוק הקשרים עם איראן ודחיית מאמצי ארדואן להקים בסיס בחוף הים האדום סללו את הדרך לקשרים עם ישראל.

החסם השלישי היה הדימוי של ישראל כסרטן בגופה של האומה הערבית. מדינת אפרטהייד, שעיקר עיסוקה הוא בטבח פלשתינים ותכנון הדרך הטובה ביותר להרוס את מסגד אל־אקצא. הדימוי השלילי הזה של ישראל, שמשטרו של בשיר עזר לטפח, הלך והתמוסס עם הדחתו. סודאן, בעצתם של טראמפ, בן סלמאן הסעודי ובן זאיד שליט האמירויות החליטה לשנות כיוון.

הכותב והוגה הדעות הערבי מזהיר שלמרות ההשתחררות משלושת החסמים - דרכה של סודאן לדמוקרטיה ולצמיחה כלכלית לא תצלח אם לא תשכיל להתגבר על המחלוקות, חילוקי הדעות והסכסוכים שבין המפלגות המסורתיות ובין השבטים הרבים במדינה, מה שסייע בעבר לעלייתם של רודנים ואנשי צבא לשלטון.

טראמפ בשיחת הטלפון עם נתניהו ומנהיגי סודאן // צילום: רויטרס
טראמפ בשיחת הטלפון עם נתניהו ומנהיגי סודאן // צילום: רויטרס

ואולי זה המקום להוסיף כאן עוד הערת אזהרה בשבילנו: הצטרפותן של שלוש מדינות ערביות למעגל השלום עם ישראל היא בהחלט מרשימה ומחממת לב, אבל צריך לזכור כי בשלב הזה עדיין מדובר בהסכם בין שליטים בלבד, לא בהסכם בין עמים.

רבים מאזרחי מצרים וירדן עדיין חשים עוינות רבה ושנאה לישראל. בבחריין יש רוב שיעי, שבחלקו מושפע על ידי איראן ומתנגד לכל הסכם עם ישראל, וגם בסודאן יש מפלגות השותפות לממשל, שסבורות כי מדובר ב"כניעה משפילה" של ארצם לסחיטה כספית מצד ישראל וארה"ב.

בין מתנגדי ההסכם בסודאן יש אף כאלו שטוענים כי ראש המועצה הזמנית, עבד אל־פתאח אל־בורהאן, דחף לנורמליזציה ולהסרת סודאן מרשימת תומכות הטרור בעיקר כדי להבטיח את בחירתו לנשיא בבחירות שמתוכננות ל־2022. הסיבה: אם ייבחר לנשיא יוכל להשיג חסינות מפני האשמות שהיה שותף עקיף למעשי הטבח בדארפור.

השורה התחתונה היא תזכורת שהסכמי השלום בין ישראל למנהיגי חמש מדינות ערביות ועוד כאלו שיבואו, אינשאללה, בהמשך הדרך, הם רק הצעד הראשון. שלום של ממש יושג רק כאשר שליטי אותן מדינות ישכילו לשרש את השנאה לישראל ולהנחיל לעמיהם שהשלום גם נושא פירות עבורם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר