אנטישמיות נמצאת במגמת התרחבות מתמדת בחלקים מהעולם הערבי. מהתבטאויותיו האחרונות של נשיא תוניסיה שהאשים את התסיסה שהיתה במדינה ותלה אותה ב"יהודים הגנבים" ועד למטיף הבכיר בכווית עות'מאן אל־חמיס שכינה את היהודים "חזירים ואנשים חסרי אמונה" וטען שיש להתרחק מהם. הוא גם גינה את קידום הקמתו של מרכז בין־דתי באיחוד האמירויות שבו יפעלו זה לצד זה כנסייה, מסגד ובית הכנסת וכינה את התוכנית "בוגדנית".
אל־חמיס לא הסתפק בכך אלא גם הביע זעזוע מהצבת מה שכינה "התנ"ך המעוות" ליד הקוראן. בסרטון שהעלה לערוץ היו־טיוב הציבורי שלו (מיום 23 בדצמבר 2020) הוא טען: "היהודים - שאלוהים הפך אותם לקופים וחזירים - מתו ואין להם תקומה", כשהוא נותן חיים חדשים לטענות אנטישמיות ישנות.
שאלה מרכזית אחת עולה מהדברים והיא כיצד מדינות כמו כווית - הנחשבת למדינה ריבונית חוקתית עם מערכת פוליטית דמוקרטית למחצה - מאפשרת ומעניקה לחוקר עות'מאן אל־חמיס במה לתקוף את העם היהודי והסכמי אברהם באופן כה בוטה ומזלזל ובאמצעות שפה אנטישמית? זאת, בזמן שאותה מדינה ממש ממשיכה להיעזר בשירותיהם של אלפי אנשי צבא וקבלנים אמריקנים שרבים מהם יהודים.
אנטישמיות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות, החל מביטויי שנאה או אפליה כלפי יהודים בודדים ועד פוגרומים מאורגנים על ידי המונים או כוחות מדינתיים על קהילות יהודיות שלמות. לשם חותר נאומו של איש הדת הכוויתי עות'מאן אל־חמיס. העם היהודי ראה וחווה אנטישמיות מסוג זה ומסוגים אחרים פעמים רבות. הסכמי אברהם באו לנסות ולשנות את המצב הזה. כדי להשיג צדק אמיתי אסור לשתוק להתבטאויות אנטי־יהודיות של רדיקלים כמו איש הדת הקיצוני מכווית.
ההאשמה הראשונה שהועלתה נגד יהודים במאה השנייה (טענות כוזבות שהאשימו את היהודים במותו של ישו) המשיכה בעלילות הדם, הפוגרומים, הפצת המסמך המזויף הנקרא בדרך כלל "הפרוטוקולים של זקני ציון" ובניסיון הנאצי לבצע את מה שהגדיר "הפתרון הסופי".
נשיא תוניסיה מנסה להמשיך את הקו כשהוא בעצם מאשים את היהודים באחריות לתסיסה הפוליטית בארצו, דבר שרחוק מלהיות נכון. הנשיא התוניסאי, קייס סייד, הוא בעל ברית של האחים המוסלמים. אנטישמיות אינה זרה לו והוא משלב אותה באנטי־ישראליות חזקה. במהלך מסע הבחירות שלו טען שמדינות שמבקשות לנרמל את היחסים שלהן עם ישראל בוגדות באופן הקשה ביותר באסלאם.
הוא לא לבד. למרות שברור מאוד היכן התחילה הקורונה (בסין), שונאים של עם ישראל באיראן, בעזה ובתימן מצאו דרך להאשים את היהודים ואת מדינת ישראל בפרוץ המגפה. גם בעולם הערבי צריכים להבין שהמסר הנכון בעת הזו היא אחדות שחיונית לכל העמים. אסור שתהיה טיפה של סובלנות כלפי מטיפים ומנהיגים קיצונים שבוחרים לנסות להפחיד אותנו או לאיים עלינו כשאנחנו מקדמים את החיבור. נוביל לשגשוג יחד עם מדינת ישראל היהודית, נגד כל המלעיזים והגזענים. זו הבשורה והשוני שהביאו עימם הסכמי אברהם.
הכותב הוא עיתונאי ערבי־בריטי המתגורר בבחריין, מחבר הספר "ההונאה של האביב הערבי", מומחה ליחסים בינלאומיים ומקורב לפקידי השלטון בארץ מגוריו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו