תקיפה ישראלית נגד הגרעין האיראני ניתנת לביצוע מבחינה טכנית, ויכולה לסייע לישראל להרוויח זמן אך לא תפתור לחלוטין את הבעיה - כך אומר ד"ר אולי היינונן, לשעבר סגן מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית וחוקר בכיר ב־דה סטימסון סנטר, בראיון בלעדי ל"ישראל היום".
את תוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית מכיר ד"ר היינונן, בן 75, מקרוב מאוד. אחרי הכל, הוא בילה ימים שלמים במתחמים התת-קרקעיים באיראן - כשתוכנית הגרעין היתה רק בראשיתה, וגם בהמשך לאחר שהתרחבה והתפתחה. הוא כיהן בתפקידים רבים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, וטיפס עד למשרת מס' 2 בארגון, שבמסגרתו היה האחראי על הפיקוח הגרעיני בכל העולם.
הראיון עימו מתקיים בזום. כשהוא נשאל כמה פעמים בדיוק היה באיראן, הוא מודה: "איבדתי את הספירה. כמה פעמים טובות, אולי 25 שנים. הייתי שם במשך שנים, לפעמים חמש או שש פעמים בשנה, אבל מעולם לא ספרתי".
מימד הזמן קריטי כאן, כי הוא מאפשר להבין, מכלי ראשון, את היקף ההתפתחות הטכנולוגית שעברו המשטר בטהרן ואת דהירתו לעבר נשק גרעיני. ד"ר היינונן עוקב אחר התהליך הזה מראשיתו, אי אז באמצע שנות ה־80, במהלך מלחמת איראן־עיראק. "מההתחלה חשתי אי נוחות גדולה לגבי כמה היבטים של התוכנית", מודה היינונן, יליד פינלנד במקור, "הייתי בכל אתרי הגרעין חוץ מהאתר בפורדו, אבל כבר ידענו עליו כמה שנים לפני עזיבתי. היו לנו זמנים טובים וזמנים קשים יותר, עליות ומורדות".
כדי להדגים את המשפט האחרון נזכר היינונן באנקדוטה מביקור מתקן הגרעין בעיר אראק, אזור תעשייה במרכז איראן. "ידענו על אראק ב־2002, והיו בו היבטים בלתי שגרתיים רבים", הוא מספר. במהלך אחד מביקוריו במקום מצא את עצמו שואל את האיראנים על אודות 1,600 צנטריפוגות חדשות באתר, שהיו "חדשות מהניילונים". "אבל מעולם לא ניסינו אותן!" ענה לו אחד המומחים האיראנים - דוגמה אחת לשיח המבלבל ועתיר הסתירות שהתנהל, במשך שנים, בין הרפובליקה האסלאמית למערב. "היו שם אלפי מכונות, זה פשוט לא הגיוני", ממשיך היינונן.
לדעת איפה לתקוף
השיחה עם מי שכיהן כסגן יו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית מקבלת תפנית מעניינת, כאשר הוא נשאל על האפשרות לתקיפה צבאית ישראלית באיראן, במטרה להשמיד את תוכנית הגרעין.
"טכנית, תקיפה כזו אפשרית, אף שחלק מהאתרים יהיו קשים יותר לתקיפה מאחרים", הוא מסביר, "אבל כל העניין הזה מתחיל בדבר אחד: אתה צריך לדעת מה אתה מפציץ, כי אם אתה לא יודע - אתה בבעיה רצינית. קל להגיד 'צריך להפציץ בנתנז, בפורדו'.אולי יש אתרי העשרה נוספים. צריך לדעת מה הסטטוס של אותם מתחמים: האם הם עדיין שם? האם אנו מכירים אותם?"
לפי היינונן, "הפצצה יכולה לסייע להרוויח זמן - אבל היא לא מחסלת את הבעיה. צריך לזכור שאיראן היא לא סוריה או עיראק: תמיד יש לה תוכנית גיבוי. האיראנים לא שמים את כל הביצים בסל אחד, ואני בטוח שהם נקטו צעדים על מנת שחלקים מהתוכנית ימשיכו לפעול גם במקרה של תקיפה".
את הראיון הוא בוחר לסיים בעצה לממשל החדש בארה"ב, בדגש על הנשיא הנכנס ג'ו ביידן, בכל הנוגע להסכם גרעין חדש עם איראן. "אל תמהר", אומר היינונן, "תבנה קואליציה אזורית בינלאומית".
בתוך כך, הג׳ואיש כרוניקל דיווח כי מדען הגרעין האיראני פחריזדה חוסל על ידי סוכני מוסד ישראלים ואיראנים באמצעות רובה אוטומטי במשקל טון שהוברח לאיראן בחתיכות במבצע שנמשך 8 חודשים.
