ישראל עשויה לנסות להשפיע על הנעשה באפגניסטן

בהתאם להערכת המודיעינית בארה"ב, בכירי מערכת הביטחון האמריקנית העריכו שטליבאן יצליחו לבודד את קאבול תוך 30 ימים - ו-90 ימים כדי להשתלט על אפגניסטן כולה. זה היה לפני ארבעה ימים.

לוחמי טליבאן נכנסו היום (ראשון) בסערה לקאבול, תוך שנתקלו בהתנגדות מינימלית של צבא אפגניסטן, שעליו ארה"ב בזבזה טריליוני דולרים ב-20 השנים האחרונות. זלמאי חלילזאד, שמשמש בתור השליח האמריקני לאפגניסטן, ביקש מטליבאן שלא להיכנס לתוך הבירה עד אשר כלל האזרחים האמריקנים יעזבו את העיר בשלום.

זה ממחיש עד כמה הדינמיקה בין ארה"ב לבין טליבאן השתנתה, לאחר 20 שנים של מלחמה עקובה מדם.

שכנתה של אפגניסטן, פקיסטן, הואשמה לא פעם בכך שהיא משחקת משחק כפול באפגניסטן, שמחד גיסא תומכת באופן גלוי בארה"ב, אולם מאידך גיסא מחזקת באופן סמוי את קשריה עם טליבאן האפגני.

עם זאת, היום, כאשר השתלטות טליבאן על אפגניסטן היא כמעט בלתי נמנעת, קיימת תחושה של שמחה ברובעים מסוימים באסלאמאבאד על כך שאולי תמיד הם ניבאו כי טליבאן ינצח בסופו של דבר במלחמה באפגניסטן - ושיחקו היטב עם "קלפיהם".

לאף מדינה אחרת אין מנוף על טליבאן כמו פקיסטן, מדינה שנגדה נטען כי תמכה בארגון גם בשעותיהם החשוכות ביותר. כאשר העולם מתכונן למציאות של אפגניסטן בשליטת טליבאן, אנשים רבים מנסים להבין איזו סוג של מדינה היא תהיה.

אנשי טליבאן כבר פתחו בגל אלימות, וסימנו את תפיסת עולמם הכללית. הארגון החמוש הרג קומיקאי נודע מקנדהאר, נזאר מוחמד (שגם ידוע בתור חאשה זוואן), שהתפרסם בזכות ההומור הסטירי שלו ונוכחותו במדיה החברתית.

עיתונאים ובכירים לשעבר בממשלה התמודדו עם אלימות דומה באזורים שבהם טליבאן החלו להטיל את סמכותם, ממחישים כי בהיעדר הנוכחות האמריקנית - אין ביטחון לשלומם של אזרחי אפגניסטן. עבור הנשים, נראה כי מדובר במציאות החמורה מכל - כאשר טליבאן מאלץ נערות בנות 15 להתחתן עם לוחמי הארגון ללא הסכמה, גם אם דוברי טליבאן בוחרים להכחיש זאת.

ייתכן כי התעוזה הצבאית של טליבאן לא תספיק כדי לשלוט ולתפעל מדינה עם קרוב ל-40 מיליון אזרחים, שחזו עד עתה בסימנים של דמוקרטיה. יחסיה של אפגניסטן עם שכניה, כולל איראן, יקבלו תפנית משמעותית משום שבטליבאן מעוניינים לבסס את נוכחותם כמציאות מקובלת בעולם, ולא כמראית עין חולפת.

בשנת 1998, אנשי טליבאן השתלטו על הקונסוליה האיראנית במזאר א-שריף ורצחו דיפלומטים איראנים. המתיחות בין שתי המדינות גברה כאשר איראן איימה לפתוח במלחמה נגד אפגניסטן, אך נמנעה מלעשות זאת בשל המאמצים דאז של מועצת הביטחון של האו"ם.

בשבוע שעבר, משמר הגבול האיראני הגבירו כוננות, לאחר שטליבאן כבשו את העיר זרנג' באזור הגבול בין המדינות.

האיבה בין ההנהגה האיראנית לבין טליבאן האפגני אינה רק בגלל תחרות אזורית, אלא גם בעלת מאפיינים דתיים שנותנים את אותותיהם. חברי טליבאן הם בעיקר סונים, חסידי האסכולה החנפית בעוד איראן היא ברובה שיעית, מה שמהווה טריז נוסף בין השכנות.

אספקט נוסף הוא משבר הפליטים, שהרי כעת כ-750 אלף פליטים אפגנים נמצאים באיראן. ככל הנראה, אפגנים נוספים יימלטו לאיראן, ואף לפקיסטן. עם זאת, אם איראן תסגור את הגבול - מצוקתם עלולה להישאר ללא מענה.

פקטור אחד שעשוי למצוא קרקע משותפת בין איראן לבין טליבאן האפגני הוא האנטי-אמריקניזם, שבמסגרתו ההנהגות של שתי המדינות מביעות את עוינותן הפומבית לארה"ב.

אולם, הפערים בין איראן לבין אפגניסטן הם כה עמוקים מושרשים כל כך עמוק שהאפשרות לשיתוף פעולה משמעותי בין המדינות נראה לא סביר.

בתוך כך, לא מן הנמנע כי ישראל, דרך שותפותיה במפרץ, תנסה להשפיע באופן עקיף על טליבאן - ולהקים נוכחות משלה באפגניסטן. חשוב לזכור כי בתקופת האמירות האסלאמית של אפגניסטן (2001-1996), אך ורק פקיסטן, ערב הסעודית, איחוד האמירויות וטורקמניסטן הכירו באופן רשמי במדינה בהנהגת טליבאן.

בה בעת, ישראל עשוי להשתמש בקטאר, המדינה שאירחה את השיחות שבהן ניסו להגיע להסדר מדיני בין טליבאן לבין ממשלת אפגניסטן בראשות אשרף גאני, במטרה ליצור דרכים לאפגניסטן תחת שליטת טליבאן. אולם, כפי שהמצב עומד היום, הדרך לקאבול עוברת דרך אסלאמבאד.

חמזה אזהר סלאם הוא עיתונאי פקיסטני. הוא המייסד והעורך של אתר "Pakistan Daily", ועבד ככתב בלונדון של אתר The News הפקיסטני. 

עמוד הטוויטר של חמזה אזהר סלאם