לבנון תחת לחץ: ביירות דורשת הסכם עם "חורים" שיאפשר לחיזבאללה לשרוד

ישראל מאיצה את התקיפות בביירות כדי להשמיד כמה שיותר נכסים של חיזבאללה. צה"ל מבצע זאת כאשר המגעים מול לבנון לקראת חתימה על הסכם מעלים הילוך. רק בסוף השבוע הוגשה טיוטה ליו"ר הפרלמנט נביה ברי. הוא, בתורו, דאג להעביר אותה לבחינת חיזבאללה ואיראן. במקביל, הותקפו עשרות מטרות בדאחייה בימים האחרונים, ובהן מחסני אמל"ח, אתרי ייצור, מפקדות ותשתיות נוספות.

נביה ברי דווקא הפגין אופטימיות לגבי אפשרות שייחתם הסכם. עם זאת, מדבריו לתקשורת המקומית עולה שנותרו פערים משמעותיים. "דונלד טראמפ נתן אור ירוק להוכשטיין להפסקת אש בלבנון, וגם הישראלים רוצים לסיים את המלחמה", אמר הבכיר הלבנוני.

"ההסכם אינו שומר על חופש פעולה צבאי של ישראל בלבנון. זה לא נתון למשא ומתן או לדיון. יש כמה תיקונים ורעיונות של לבנון, שיישלחו לאמריקנים. אין הסכמה על הוועדה הבינלאומית שתפקח על יישום החלטה 1701, ולא על הכנסת כוחות רב־לאומיים רבים". ברי, שמייצג את חיזבאללה בדיונים, סיכם שמדובר ב"ימים מכריעים".

מקורות לבנוניים דיווחו על הפרטים הבאים מטיוטת ההצעה להפסקת אש. יש להתייחס אליהם בעיקר בתור העמדה של ביירות.

"המתווה" כולל פריסה בשלבים של צבא לבנון בדרום המדינה. בשלב הראשון ייכנסו 5,000 חיילים לבנונים. הם יהיו הגורם הלגיטימי הבלעדי שיוכל להחזיק בנשק. עוד דווח כי הכוח של יוניפי"ל יתוגבר וצה"ל ייסוג באופן מלא. לפי המקורות, הטיוטה כוללת ערובות ש"ישראל לא תתקוף את לבנון". לא הוזכר אם יש סייגים לכך. עוד נטען שחודשיים אחרי הפסקת האש יחלו דיונים על הגבול היבשתי. הוועדה של ישראל, לבנון ויוניפי"ל תתכנס למטרה זו.

הוועדה המפקחת

הרושם הוא שביירות שואפת להסכם מלא חורים. צבא לבנון עצמו כולל לא מעט חיילים שיעים שמזדהים או מזוהים עם חיזבאללה. הרעיון שכוחותיו יחרימו נשק או ימנעו הברחות אמל"ח במעברים הוא משאלת לב. אנשי יוניפי"ל כבר הוכיחו את היותם חסרי תועלת. לעיתים הם לא מסוגלים לומר בפה מלא שחיזבאללה תקף אותם.

הערובה שישראל לא תתקוף את לבנון והנסיגה המלאה הן דרישות בעייתיות לא פחות. אם הן יתקבלו, יהיה קשה עד בלתי אפשרי ליישם את החלטה 1701. שלא לדבר על יצירת מציאות חדשה עבור תושבי הצפון. במוקדם או במאוחר, חיזבאללה יחצה את נהר הליטני דרומה ותשתיות הטרור ישוקמו. ההחלטה, שוב, תישאר על הנייר. 

בהמשך השבוע השליח האמריקני, עמוס הוכשטיין, צפוי להגיע לביירות דרך פריז. הלבנונים צפויים לבקש הבהרות לגבי טיוטת ההסכם. לפי העיתון "אל־אחבאר", המקורב לחיזבאללה, השאלות יעסקו בפעילות הוועדה, שתפקח על יישום החלטה 1701. בביירות מתנגדים בעיקר להצטרפות של בריטניה וגרמניה אליה. הבהרה נוספת נוגעת לתפקידיה. בביירות חוששים מכך שיהיו לה סמכויות ביצועיות. במילים אחרות, הם מתנגדים לוועדה בינלאומית שבאמת תוכל לאכוף את יישום ההחלטה.

מכה סמלית

אתמול חיסלה ישראל את מוחמד עפיף, ראש מערך התקשורת של חיזבאללה. עפיף ניהל את המערך זה עשרות שנים והיה חבר ארגון הטרור מאז נוסד בתחילת שנות ה־80. לצידו נהרגו גורמים נוספים במערך. זו אמנם מכה סמלית, אבל היא מעידה על כך שישראל לא מורידה את הרגל מדוושת הגז. בניגוד לרושם שנוצר, בנק המטרות עדיין לא התרוקן. בצמרת חיזבאללה עוד נותרו מפקדים בכירים שנמצאים על הכוונת.

אחד מהם, עלי טבטבאי, הפך למנהל המערכה. מדובר בטרוריסט שמבוקש על ידי ארה"ב בשל פיקודו על כוחות בסוריה ובתימן. חיזבאללה סייע שם במלחמות האזרחים למיליציות פרו־איראניות. טבטבאי היה גם אחראי בעברו על אימון כוח רדואן. כעת הוא נכנס לנעליהם של פואד שוכר, איברהים עקיל ועלי כרכי שחוסלו.

שמו מצטרף לזה של אבו עלי ראדה, מפקד יחידה מרחבית בדרום לבנון. גורם אחר הוא מוחמד חיידר, אחד מיועציו של נסראללה וחבר מועצת הג'יהאד. בכיר זה היה מעורב בהברחות נשק ואמל"ח מאיראן ללבנון.

ניתן להניח שכמו קודמיהם, חלק מבכירי חיזבאללה עדיין מאיישים את ביירות ואת הדאחייה. למרות התקיפות, הבירה הלבנונית היתה ונותרה מרכז העצבים של ארגון הטרור. עם זאת, ניכר שמאמצי האבטחה הוגברו. נעים קאסם למשל, המזכ"ל החדש של חיזבאללה, עבר להקלטות מראש של נאומיו.

בתיעודו האחרון הוא לא ידע לומר מי מבין המועמדים לנשיאות ארה"ב ינצח. גם מוחמד עפיף שהה במטה של מפלגת הבעת' המקומית. בחיזבאללה גם שמים דגש על ביטחון מידע ועוצרים כל אדם שמעז לצלם זירות תקיפה.

הלחץ הזה מכניס את הנהגת חיזבאללה לדילמה: האם להמשיך לעמוד על תנאים ל"הסכם מחורר" או להתקפל כל עוד נותרו בכירים שיוכלו לשקם את הארגון. כך או כך, על דרישה אחת כבר לא מדברים בביירות - הפסקת אש בעזה.