במפרץ לא מודאגים מהמכות על חיזבאללה - אך מתעקשים על הקמת מדינה פלשתינית

מדינות המפרץ והמדינות המתונות לא מודאגות מהמכות שמנחיתה ישראל על חיזבאללה, עיקר דאגתן היא לגורלם של הלבנונים שלא קשורים לחיזבאללה ולא נמנים על תומכיו. כמו כן, מודאגים בסעודיה ובאיחוד האמירויות מהפגיעה בתשתיות החיוניות של מדינת לבנון, הסובלת מקריסה כלכלית בשל שליטת חיזבאללה במדינה ומניעת בחירת נשיא ושליטה בממשלת מעבר מקרטעת.

מדינות אלה אינן זונחות כמובן את עניין ההגעה להסדר בעזה, הפסקת אש, עסקת חטופים והסכמה על היום שאחרי המלחמה ברצועת עזה, בהובלת הרשות הפלשתינית.

בשל המלחמה המתארכת בעזה, סירובו של ראש הממשלה להפסקת אש ודרישתו הבלתי ניתנת להשגה לחיסול חמאס, וההחלטה בכנסת כי ישראל תתנגד להקמת מדינה פלשתינית, אומר גורם סעודי בכיר כי יורש העצר מוחמד בן סלמאן יצא בהצהרה בקולו בטלוויזיה, בישיבה הראשונה של מועצת השורא (המועצה המייעצת למלך וליורש העצר), כי לא תהיה נורמליזציה עד שתוקם מדינה פלשתינית עצמאית ובירתה ירושלים המזרחית.

גם באיחוד האמירויות משמיעים הצהרות דומות, ועמדתם מנוגדת לעמדת ישראל. אף שר החוץ עבדאללה בן זאיד הצהיר כי איחוד האמירויות לא תיקח חלק ביום שאחרי המלחמה בעזה בלי שתקום מדינה פלשתינית.

נראה שיש תיאום בין כל מדינות המפרץ והמדינות הערביות המתונות, וגם קטאר ומדינות צפון אפריקה הערביות כי יישום היוזמה הערבית כלשונה הוא הפתרון היחיד לסוגיה הפלשתינית, כלומר הקמת מדינה לצד מדינת ישראל, ורק לאחר מכן נורמליזציה ושלום עם כל מדינות ערב והמדינות האסלאמיות.

פתרון שתי המדינות נדמה כי אבד עליו הכלח, אך קבלת פלשתין כחברה מלאה באו"ם ועמידת כל המדינות הערביות לצידה מצריך ממנהיגי ישראל, הן בצד הפוליטי והן בצד הביטחוני-אסטרטגי, לעשות חושבים ולנסות להבין לאן מועדות פני האזור.

לא עוד "יהיה בסדר", כפי שאוהב בנימין נתניהו לומר ולהצהיר כי יש דברים שלא יוכל לחשוף. הכל כבר ברור ואין עוד סודות, ואין ספק, אומר גורם בכיר באיחוד האמירויות, כי ראש ממשלת ישראל לא יוכל להוליך אותנו ואת כל העולם שולל. הצליח בעבר, אך כרגע אין לו עוד סיכויים ועליו לבוא ולומר בבירור לאן פניו מועדות – מדינה פלשתינית עצמאית לצד מדינת ישראל או המשך הסכסוך והפסד כל ההסכמים הקודמים.

ובחזרה ללבנון, אומרים הגורמים כי אינם מצטערים על המכות שקיבל חיזבאללה, ומזכירים לישראל כי היא זו שגרמה לנסראללה ולארגונו לגדול לממדים האלה. אם הייתה ישראל בין השנים 2012 ל-2014 מסיימת את שלטונו של אסד בדמשק, לא היינו מגיעים ליום בו אנו נמצאים. יש בזה אמת, כי האיראנים והרוסים נכנסו למלחמת האזרחים שם אחרי התקופה הזו, והיום כבר מאוחר מאוד.

אין ספק כי המבצע הישראלי נגד חיזבאללה מרשים ביותר – מכות מנע וטיפול מקצועי – מתרשמים במפרץ הערבי. עם זאת, אם ישראל תמשיך את הלחימה לכניסה קרקעית, היא רק תסבך את המצב עוד יותר, ומשיכת מלחמה לחודשים רבים תשרת רק את הממשלה הנוכחית בישראל, ולא תביא לסיום שלטון חיזבאללה בלבנון ואיום על צפון ישראל.

מה שנדרש, על פי גורמים ששוחחתי איתם היום, הוא הסכם הפסקת אש עם הבטחות שצבא לבנון יתפרס על הגבול הצפוני ויזכה לתמיכה אמריקנית וערבית, וחיזבאללה ייסוג צפונה. יימצא פתרון לתושבי הדרום ביישוב בבקעת הלבנון או באזור הגבול עם סוריה, וכל אלה כבר נדונים בחוגים רבים, הן בלבנון והן במדינות אחרות, ומתקיים שיח רציני להגיע להפסקת אש ורגיעה. גם איראן לא מתנגדת לפתרונות המוצעים, שכן היא צריכה להראות מחוות ערב חזרה לשיחות הגרעין הן עם האריס והן עם טראמפ.

עם זאת, הכל תלוי באדם אחד, אומרים בני שיחי – בנימין נתניהו.