המלכוד של נסראללה: תגובת ישראל עשויה לגרום לחיזבאללה נזק היסטורי

בין הדאחייה לרפיח: שבועיים לאחר חיסול יד ימינו, פואד שוכר, חסן נסראללה נמצא בתסבוכת לגבי התגובה לישראל. גורמים לבנוניים דוחקים בו להמתין לסבב המשא ומתן להפסקת אש בעזה. מנגד, בנאומו האחרון הוא התחייב לתגובה קשה, והסביר כמה חשוב למנוע ניצחון ישראלי על חמאס.

הבעיה היא שחיזבאללה לא נהנה מיתרון ההפתעה. במקרה קיצון, ארגון הטרור עשוי לאבד נכסים אסטרטגיים שפיתח במשך שנים. הרציונל היה להפוך למוצב קדמי, שימנע מתקפה ישראלית על מתקני הגרעין באיראן. לא בכדי החלו לפנות ציוד אלקטרוני ממפקדות בביירות ולשנע טילים מדויקים ממקום למקום. בדאחייה מודעים לעליונות המודיעינית והאווירית של ישראל. התגובה עשויה לגרום ליותר נזק מתועלת מבחינתם.

"לחלץ" את חמאס מצה"ל

קושי אחר נוגע לשרשרת הפיקוד בחיזבאללה. המועמד המרכזי להחליף את שוכר, "רמטכ"ל" חיזבאללה, היה איברהים עקיל. כבר ב־2016 הוא היה מועמד לתפקיד הבכיר, אחרי חיסולו של מוסטפא בדר א־דין.

אלא שאיברהים עקיל מנהל את החזית הדרומית יחד עם עלי קראקי, המפקד המחוזי. נסראללה היה יכול לקדם את עקיל, אבל מחליפיו הפוטנציאליים חוסלו: וויסאם א־טוויל שפיקד בפועל על כוח רדואן, ושני "מפקדי האוגדות" מוחמד נאסר ואבו טאלב. בקיצור, נוצר חור בצמרת הפיקוד של ארגון הטרור, ולא ידוע אם נסראללה הצליח למלא אותו.

ועדיין, ייתכן שהוא יעדיף לקחת את הסיכונים האלה, ולו בשביל לכפות בסופה של הסלמה הפסקת אש בעזה ובלבנון גם יחד. כלומר, לעשות הכל כדי לחלץ את חמאס מצה"ל. ספק אם הוא מקשיב למשתפי הפעולה שלו בשלטון הלבנוני. אלה מביעים התנגדות מוצהרת לחזית שפתח בדרום המדינה. למשל, ג'ובארין באסיל, מנהיג המפלגה הנוצרית הפרו־סורית, הדגיש: "יחיא סינוואר הוא זה שפתח במלחמה עם ישראל, והוא מי שיקבל החלטה על סיומה. אנחנו לא יכולים להיות תלויים בהחלטה שלו".

הדברים האלה מתכתבים עם הפאניקה שמתחוללת כעת בארץ הארזים. רבבות תושבים עזבו את דרום לבנון והחלו לשכור דירות באזורים אחרים, מה שחולל משבר מחירים. לבנונים מתלוננים על בעלי הבתים, שמנצלים את המצב, ומאשימים את חיזבאללה במצוקתם.

אישיות לא רצויה בלבנון

גם הדאחייה הולך ומתרוקן. תושבים מיהרו לעלות למכוניות ולברוח. רעידת האדמה במרכז סוריה הורגשה אצלם, והתפרשה אצל חלקם בתור תקיפה ישראלית. היא הזכירה להם את האסון בנמל לפני ארבע שנים, שבו נהרגו יותר מ־200 לבנונים.

גם במסדרונות השלטון האיראני התגלעה מחלוקת עמוקה בין מי שצידדו בתגובה נקודתית, כדי לא להוביל למלחמה כוללת, לבין מי שקראו למתקפה נרחבת יותר מזו שהיתה באפריל.

הראשונים משתייכים לסביבת הנשיא החדש פזשכיאן, שחותר לחידוש הסכם הגרעין עם המערב. חוזה זה יסיר את הסנקציות הכלכליות האחרונות, ויאפשר למדינה להתעצם צבאית ופוליטית בטווח הארוך. האחרונים משתייכים בעיקר למעגל של משמרות המהפכה. הם מעוניינים לשדר לשלוחותיהם באזור כי הם מגבים אותן בכל מצב - גם אם זה אומר שיסתכנו בעימות אזורי ובפגיעה במתקני הגרעין, בגלל חיסולו של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בטהרן.

רעם תופי המלחמה הכוללת מביא שוב לביירות את השליח האמריקני, עמוס הוכשטיין. היום הוא צפוי להיפגש עם הצמרת הלבנונית, לרבות עם ממשלת המעבר נג'יב מיקאתי ושר החוץ עבדאללה בו חביב. מדובר בניסיון של הרגע האחרון למנוע עימות נרחב.

לא בטוח שהוכשטיין מודע לסיכון שהוא לוקח: בתקשורת המקורבת לחיזבאללה עדיין מאשימים אותו באחריות לחיסולו של שוכר. הוא מתואר כ"סוכן ישראלי", שהעביר מידע מטעה שלפיו צה"ל לא מתכוון לתקוף בביירות אחרי הטבח במג'דל שמס. בחיזבאללה, בכל אופן, רואים בו אישיות לא רצויה בלבנון, והסיכוי שיצליח להביא להתקדמות כלשהי לפני הפסקת אש בעזה נמוך ביותר.

סינוואר מהמר על איראן

נראה שגם בעזה סינוואר מזהה את רוחות העימות האזורי. במהלך הימים האחרונים חמאס הלך והתבצר בעמדותיו: תחילה קרא ארגון הטרור למתווכות ללחוץ על ישראל לקבל את ההסכם, עם נסיגה מלאה והפסקת אש קבועה, אחר כך הוא הדליף שאף משלחת לא תגיע לכינוס המו"מ ביום חמישי, ואז הוא העביר מסר למתווכות שלפיו יש לעצור קודם את הפעילות הצבאית בעזה.

אתמול זוהה שיגור של רקטה מרצועת עזה שנפלה בים מול חופי המרכז, בניסיון נוסף לשדר שהזרוע הצבאית בחמאס "מתפקדת כרגיל", חרף מותם של רוב מחבליה. לפי סרטון של ארגון הטרור, הרקטה שוגרה על ידי חטיבת חאן יונס בתגובה לפינוי עזתים באותו המרחב. נראה שבארגון חוששים מפעולה של צה"ל באזור.

בתחילת המלחמה, סינוואר קיווה שהתלכדות מלאה של הזירות תאפשר את השמדת ישראל. כעת הוא מקווה שהתפתחות כזאת תעניק לו על מגש של כסף הפסקת אש כפויה ברצועת עזה - ללא עסקת חטופים. במקרה הפחות טוב מבחינתו, הוא חותר להסכמה ישראלית לנסיגה מלאה מהרצועה ולסיום דה־פקטו של המלחמה, במסגרת הסכם שיאפשר את שיקום חמאס בטווח הארוך.

למרות כל זאת, סינוואר שוב מהמר על איראן ועל נסראללה. האם הפעם זה יצליח? ימים יגידו.