מדינות ערב דווקא רואות במלחמה הזדמנות

מדינות ערב חותרות למנף את המלחמה נגד חמאס בעזה. סעודיה, קטאר, מצרים ואיחוד האמירויות רואות הזדמנות מדינית במשבר. הסיכונים היו ידועים להן מההתחלה. בעיקר: החשש שהמוני אזרחים מוסתים ייצאו לרחובות וינצלו את הרגע לטובת ערעור היציבות השלטונית. אבל בשקט-בשקט מנגנוני הביטחון פוררו את המחאה. כעת השאיפה היא לגרוף דיווידנדים מממשל ביידן.

בריאד שואפים זמן רב לעסקה עם ארה"ב. בבסיסה: ערבויות ביטחוניות וסיוע בפרויקט גרעין אזרחי בתמורה להגדלת ייצור הנפט. עם קריסת המשא ומתן להפסקת אש בעזה, נראה שוושינגטון לא תוכל לשלב בחבילה נורמליזציה בין סעודיה לישראל, לפחות לא בהתחלה. כינון היחסים יצטרך להידחות לפחות עד לסיום המלחמה, שלא לדבר על הדרישה הפומבית של בית המלוכה: מסלול "בלתי הפיך" שיוביל להקמת מדינה פלשתינית.

קטאר, מצידה, מצאה את עצמה בתסבוכת. בתור מדינה שהעבירה מאות מיליוני דולרים לעזה, גם אם באישור ובעידוד של ממשלות ישראל, המתקפה באוקטובר איימה לחבל במוניטין שלה. והנה, התיווך במאמצים לעסקת חטופים אפשר לה להציג את עצמה בתור "המושיעה הגדולה".

עם זאת, לאחר שהפסקת האש הראשונה קרסה, היא לא הצליחה להביא את ארגון הטרור חמאס להתפשר על דרישתו לסיום המלחמה. כעת בדוחא דוחפים את ישראל להיכנע לתנאי הזה, מה שיסייע להם להישאר רלוונטיים בעיני האמריקנים. הישרדות חמאס תשמר את הצורך ב"תיווך הקטארי" מול הנייה וחבר מרעיו בחו"ל. 

גם בקהיר מודאגים. בכינוס הליגה הערבית בשבוע שעבר הנשיא א-סיסי תקף את ישראל. הוא האשים אותה בשאיפה "להדק את המצור על רצועת עזה". כמו קטאר, המצרים שיחקו משחק כפול בשבעת החודשים האחרונים. מצד אחד הם קראו לסיום המלחמה, ומצד שני הרוויחו לפחות חצי מיליארד דולר מרבבות העזתים ששילמו כדי להתפנות מהרצועה דרך מעבר הגבול לסיני.

נוסף על כך, המשבר אפשר לקהיר לגייס כסף רב מקרן המטבע הבינלאומית. גורמים לא מעטים במצרים מעדיפים "חמאס מוחלש" בעזה בדיוק מהסיבה הזאת. ללא התקיפות של החות'ים בים האדום, המלחמה המתמשכת בעזה דווקא משתלמת.

באשר לאיחוד האמירויות, שם חושבים כרגיל על הטווח הארוך. לצד הסירוב הנוכחי להשתתף בניהול עזה ביום שאחרי המלחמה, באבו דאבי מובילים את מאמצי הסיוע ההומניטרי - אם בהקמת מחסות למאות אלפי הפלשתינים שהתפנו מרפיח (כ־800 אלף מתוך 1.3 מיליון, לפי הערכות בישראל), ואם בחלוקת מזון וציוד רפואי. בכינוס הליגה הערבית הודגש בהצהרה המסכמת כי יש להציב "כוח בינלאומי של האו"ם" לשמירת שלום. ואולם בצמרת האמירותית מדגישים כי ישמחו לסייע בעתיד, בתנאי שתוקם רשות פלשתינית "מחודשת".

הנשיא האמירותי מוחמד בן זאיד שם את יהבו על שני שינויים שלטוניים עתידיים: סוף עידן אבו מאזן שיאפשר רפורמה כזאת, ובחירות בישראל שיקימו ממשלה שתואמת יותר את התהליך המדיני. עד שיגיע היום הזה, לאמירותים יהיה כבר מנוף השפעה אחד דרך הסיוע ההומניטרי ברצועה, כזה שיעלה את קרנו של בן זאיד. הוא יוכל להוכיח שההשקעה בנורמליזציה עם ישראל משתלמת.