תובע אכזרי שכונה "התליין מטהרן": זהו אבראהים ראיסי שמסוקו התרסק

איש דת שמרן ותובע אכזרי, שהיה אחד האחראים להוצאה להורג של אלפי מתנגדי משטר: טרם נבחר לנשיא איראן ביוני 2021, הספיק איברהים ראיסי לבנות לעצמו קריירה "מפוארת" של משרת משטר נאמן ואחד מסמניו הנציים ביותר. ראיסי אף תואר כאחד המועמדים האפשריים להחליף בבוא היום את עלי חמינאי.

ראיסי, שנולד במשהד לפני קצת יותר מ-63 שנים, קיבל חינוך דתי, ולמד בין השאר בסמינר בקום – המוסד האינטלקטואלי החשוב ביותר של האסלאם השיעי. הוא היה שותף פעיל למהפכה האסלאמית והתמסר לשירותה לאחר ניצחונה. הוא הצטרף למערכת התביעה ועבד בכמה מחוזות, לפני שהפך לסגן התובע של טהרן ב-1985.

ב-1988, הורה האיתוללה רוחוללה חומייני על הוצאה להורג של אלפי אסירים פוליטיים, שהואשמו בשיתוף פעולה עם עיראק. את ראיסי מינה לוועדה שקבעה מי מהאסירים בגד במולדת. בגלל תפקידו בהוצאות להורג, זכה לכינוי "התליין מטהרן".

הקריירה שלו זינקה עוד יותר לאחר שעלי חמינאי החליף את חומייני. ב-1989 הפך ראיסי לתובע של טהרן ושימש בתפקיד עד במשך שש שנים; אחר כך מונה לשורת תפקידים בכירים במערכת המשפט האיראנית ובהם סגן ראשון לנשיא בית המשפט העליון. בשנים האלה מילא תפקיד בולט בדיכוי של מתנגדים למשטר לאחר המחאה שקמה בעקבות הבחירות לנשיאות ב-2009. ב-2007 קיבל גם מושב באסיפת המומחים, שבוחרת את המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית.

ב-2016 קיבל ראיסי גם בוננזה לידיו: עלי חמינאי מינה אותו לשומר על מסגד עלי במשהד ובכך לאחראי על קרן הצדקה הבלתי מפוקחת הגדולה באיראן, שברשותה נכסים בשווי מיליארדי דולרים. לדעת משקיפים רבים, המינוי איפשר לראיסי לחזק את מעמדו בממסד האיראני.

עם זאת, ראיסי בנה לעצמו תדמית של איש בעל עקרונות, שנלחם בשחיתות בכל מקום. ב-2017 התמודד מול הנשיא דאז חסן רוחאני לנשיאות ומתח ביקורת על רכותו במשא ומתן לקראת הסכם הגרעין. רוחאני ניצח בגדול, אולם ראיסי גרף בכל זאת 38% מהקולות. כאשר שנה אחרי, נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ, נסוג מההסכם, עמדותיו הניציות של ראיסי קיבלו חיזוק משמעותי.
בינתיים, ב-2019 הוא מונה לראש מערכת המשפט האיראנית והחל במסע נגד שחיתות בקרב פקידים בכירים ואנשים עסקים בולטים – אם כי הפגין אכיפה סלקטיבית.

ב-2021 כבר התמודד לנשיאות וזכה בה עם 62% מהקולות, אולם זכייתו באה עם כוכבית גדולה בצדה: המתחרים הרציניים ביותר שלו נפסלו שבועות לפני יום הבוחר. בתגובה, הצביעו האיראנים ברגליים ושיעור ההשתתפות בבחירות היה הנמוך ביותר בתולדות הרפובליקה האסלאמית: 49%.
גם לאחר בחירתו לנשיאות, המשיך ראיסי להציג עצמו כלוחם בשחיתות. למרות מצבה הירוד של הכלכלה האיראנית, בחר ראיסי להגדיל את ההשקעות במנגנוני הביטחון – דבר שהשתלם עם פרוץ מחאת החג'אב בעקבות רציחתה של מהסא אמיני.

באשר להסכם הגרעין, תמך בחידושו – אך "בתנאים שייקחו בחשבון את האינטרסים של איראן". בינתיים, הידק ראיסי את היחסים עם הקרמלין וסייע לרוסיה בפלישתה לאוקראינה. במקביל, הידק את היחסים עם סין, שגם תיווכה בחידוש היחסים בין טהרן לבין ריאד.

יחד עם ראיסי, היו על המסוק שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדאללהיאן, מושל מחוז מזרח אזרבייג'ן מאלכ רחמתי, ואיתוללה מוחמד עלי אל-האשם, נציגו של המנהיג העליון במחוז.