רבים לא האמינו שזה אכן יקרה עד שראו בעיניים את המסוק הירדני נוחת במפקדת הרשות הפלשתינית בג'נין. מתנגדיו ותומכיו של אבו מאזן פקפקו בכך שהוא יעמוד במילתו ויעז לבקר בג'נין ובמחנה הפליטים שלה, הנחשב קן הצרעות של חמושי הג'יהאד האסלאמי וחמאס, וכן של פעילי פת"ח שלא כולם סרים למרותו.
היו שאמרו כי הודעתו המוקדמת על ביקורו הצפוי במחנה היא תעלול תקשורתי שמטרתו להתחבב על דעת הקהל, וכי "הראיס כבר ימצא דרך להתחמק ממחויבותו". הספקנות הגיעה לשיא כאשר אשתו, אמינה עבאס, הובהלה לביה"ח ברמאללה לאחר שחשה ברע ביום שלישי בערב, אז נטען נגדו כי הוא ישתמש בכך כתירוץ כדי לבטל את כניסתו לג'נין.
התחזיות התבדו. המראות היו יוצאי דופן. הם הזכירו את אבו מאזן של פעם, זה שירד לשטח והתחכך עם עמו במסע הבחירות שלו לנשיאות לפני כמעט שני עשורים. לילדים ולצעירים שנעמדו במרפסות בתי המחנה זה היה מחזה כמעט מדומיין: לראות את המנהיג הפלשתיני מקרוב, מסתובב בין האנשים, מפלס דרך בתוך הקהל בחום הכבד ונואם בפאתוס, כשעל צווארו הכאפייה המסורתית.
"סידרו" לו קבלת פנים חמה
הוא שיבח את מחנות הפליטים, דיבר על ג'נין כסמל המאבק הפלשתיני, ועל ירושלים כ"בירתה של המדינה הפלשתינית". מסרים דומים לאלה הוא כבר השמיע בעבר בנאומים רבים, כולל מעל לבימת האו"ם בניו יורק, אבל כשאתה אומר את הדברים מלב ג'נין זה נשמע אחרת.
ירייה אחת לא נורתה. חמושי המיליציות לא העזו לחבל באירוע המתוקשר והנדיר. מאות שוטרים, חברי מנגנונים ואנשי משמר הנשיאות של הרשות התפרסו במרחב לאבטחת הביקור. יושב הראש ופמלייתו נכנסו ויצאו ללא פגע ובלי תקריות חריגות. בשוליים היו שהריעו ל"גדוד ג'נין", שפעיליו החמושים מאתגרים את הרשות הפלשתינית, אך בסוף אבו מאזן הראה שהוא מצפצף על חמאס והג'יהאד האסלאמי, ושידר לכולם שאולי עדיין "יש לו את זה". כשהוא רוצה - הוא יכול. רוצה לומר, אובדן המשילות לא חייב להיות בהכרח גזירת גורל.
המלגלגים טענו כי גורמים בפתח ובמנגנונים "סידרו" לו קבלת פנים נוחה, ושבקהל נכחו בעיקר אנשים שמזוהים עם תנועתו, פת"ח. "זו הצגה לישראלים ולאמריקנים, תיאטרון של צביעות להראות שהוא שולט", אמרו. ועדיין, למרות הניסיונות להפחית מחשיבות האירוע, עצם דריסת הרגל שלו שם משחקת לטובתו.
בזמן שבחוגים רבים ממהרים להספיד אותו, אבו מאזן שוב מפתיע ומוכיח יכולת הישרדות. עם זאת, שיקום מעמד הרשות והשבת השליטה לשטח לא מובטחים לו. בשביל זה צריך החלטה, ביצוע ונכונות לשלם מחירים. המבצע הצבאי של ישראל בג'נין פתח בפניו הזדמנות להשליט חוק וסדר באזור, וכעת עליו לבחור: האם הוא מנצל את המומנטום שנוצר להשבת השליטה בג'נין באמצעות השארת כוחות ופעילות לפירוק החמושים מנשקם, או שהוא שב למוקטעה ומסמן וי על מה שעלול להיזכר כמופע חד-פעמי בג'נין?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו