המבצע בג'נין בשבוע שעבר יצא לדרך אחרי סדרת פיגועי טרור. בעוד ישראל זכתה לגיבוי מארה"ב למהלך שנועד לספק הגנה לאזרחיה, במדינות ערב גינו אותה בחריפות - והזהירו מסכנה להסלמה. אך בבירות הערביות לא הסתפקו בהצהרות בלבד, ובחלקן מתכוונים להכניס את היד עמוק לכיס.
בכוויית מתנהל קמפיין התרמות לסיוע לתשתית הרפואית ולתמיכה במשפחות מחבלים שנהרגו. גם קרן אסלאמית־טורקית בבריטניה הנקראת "מוסד החסד" השיקה קמפיין דומה. עם זאת, מדובר בסכומים קטנים יחסית של עשרות אלפי דולרים במצטבר. לעומתם, איחוד האמירויות התחייבה ביום חמישי להעביר לא פחות מ־15 מיליון דולר לשיקום מחנה ג'נין.
הכסף האמירותי יזרום אל אונר"א. הארגון, שמשמר את מעמד ותודעת הפליטות של מיליוני פלשתינים זה עשרות שנים, נתקל בקשיים פיננסיים בשנים האחרונות. באונר"א טענו שנגרם נזק למתקנים שלהם בג'נין, והבטיחו בשבת להעביר כסף לשיפוץ בתים שניזוקו. במהלך המבצע מחבלים הסתתרו במבנים אזרחיים, וכלים הנדסיים של צה"ל קילפו אספלט ברחובות כדי לאתר מטעני נפץ ולמנוע פגיעה בכוחות הלוחמים. אין זו הפעם הראשונה שאבו דאבי מעבירה סיוע נדיב לפלשתינים, כשהיא מנסה לרכך את הביקורת נגדה על הנורמליזציה עם ישראל.
אלא שבלילה שבין חמישי לשישי חלה תפנית, וגם אלג'יריה הודיעה על תרומת ענק לשיקום ג'נין. לשכת הנשיא עבד אל־מג'יד תבון הודיעה כי יועברו 30 מיליון דולר. "אלג'יריה שוב מביעה סולידריות עם מאבקו של העם הפלשתיני, שנמצא תחת הכיבוש הישראלי ודורש את זכויותיו הלאומיות הלגיטימיות - בראשן מדינה עצמאית שבירתה ירושלים", נכתב בהודעה.
אלג'יריה מנסה לתפוס את מקומה מחדש בזירה הבינערבית, ובמסגרת זאת ארגנה לפני שנה מפגש בין יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן לראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה. בהמשך לכך, בשבת הודיעה איראן - שבעצמה מתדלקת את המחנה בכסף ובאמל"ח - על שדרוג היחסים עם אלג'יריה, ופתיחת שגרירויות בשתי המדינות.
עוד בחודש שעבר, קטאר העבירה תרומה של מיליון דולר לג'נין דרך הרשות הפלשתינית. זאת בעקבות ההסלמה ביהודה ושומרון, שכללה פיגועים נגד יהודים, מוות של מחבלים בפעילויות מבצעיות של צה"ל, ופרעות של מתיישבים קיצונים נגד כפרים פלשתיניים. ועדיין, מדובר ב"כסף קטן" בשביל האמירות לעומת הסיוע השוטף לרצועת עזה, שבשליטת חמאס, המגיע לעשרות מיליוני דולרים מדי חודש.
שינוי מגמה?
ביום שישי ראש ממשלת הרשות מוחמד אשתייה הודה לאלג'יר ולאבו דאבי. הוא ייחל כי "מדינות ערב יפעילו את רשת הביטחון הפיננסית, שאושרה על ידי פסגת הליגה הערבית עבור העם הפלשתיני, שזקוק לה לאור מעשי הרצח, ההצתה ורצח העם".
בעשור הקודם התחייבו מדינות ערב לספק לרשות סיוע שוטף. המנגנון היה אמור לכלול מאה מיליון דולר מדי חודש, כלומר 1.2 מיליארד דולר בשנה. זאת, נוסף על 500 מיליון דולר שהובטחו למזרח ירושלים - הצהרות שלא מומשו. עם זאת, אשתייה נועד לאחרונה עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ועם שר החוץ העומאני בדר אל־בוסעידי, ולא מן הנמנע שהסוגיה עלתה בפגישות אלה.
מצד אחד הכסף מוזרם במוצהר למטרות הומניטריות, אך מצד שני לא ברור מה מנגנון הפיקוח עליו ומה מבטיח שלא יזלוג למטרות טרור. הסיוע גם מפנה מקום בקופת הרש"פ להמשך תמיכה במשפחות מחבלים.
בישראל לא התייחסו עד כה להצהרות הרשמיות של מדינות ערב באופן פומבי. אם הסיוע אכן ייצא לפועל, הרי שמדובר גם בשינוי מגמה. בשנים האחרונות חלה נסיגה משמעותית בתמיכה הערבית ברשות הפלשתינית, בעיקר בשל האביב הערבי, ששאב את מדינות המזרח התיכון לסופה של כאוס, הפיכות ומרידות. בה בעת, התעוררה ביקורת נוקבת על השחיתות ברשות. כעת, נראה שרמאללה חוזרת אט־אט לחיקו החם של העולם הערבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו