הפיגוע בסביבת הר שגיא שבמהלכו נפלו שלושה לוחמי צה"ל הוא עדות כואבת לכאוס בצפון סיני. תאי דעאש, שבטים בדואים סוררים והברחות סמים ואמל"ח, הם רק שוליה של סופת חול המשתוללת זמן רב בחצי האי. אם יתברר שהשוטר המצרי ביצע פעולה מתוכננת ויזומה, יתעורר חשש כבד שהתבצע כאן גם ניסיון חבלה מחושב במערכת היחסים שבין צה"ל למנגנוני הביטחון המצריים.
דובר צה"ל
אמנם מערכת היחסים הרגישה הזו מוכרת לנו מהתיווך המצרי בסבבי הלחימה מול ארגוני הטרור בעזה, אולם היא אחד מהכלים המרכזיים שבהם נעזר נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, במלחמתו בסיני. לא בכדי ציינה החוקרת המצרית הבכירה, דאליא זיאדה, כי מי שביצע את הפשע הזה ניסה "לפגוע בקשרי ישראל-מצרים, שהשתפרו באופן דרמטי בשנים האחרונות".
שורשי הברית הזו בהסכם השלום של בגין־סאדאת ובתחילת שנות ה־2000. בחלוף כ־20 שנה של הזנחה שלטונית וגידול באוכלוסייה, חדרו לסיני גורמי אסלאם רדיקלי, שניצלו את העוינות כלפי המשטר בקרב הדור הצעיר של הבדואים. הטלטלה השלטונית של האביב הערבי, הפכה עבור אל־קאעידה וארגונים אחרים להזדמנות פז, ובאותן שנים הם חוו פריחה חסרת תקדים, דבר שהתבטא במתקפת הטרור בדרום של אוגוסט 2011. בהמשך, כמה מהתאים נשבעו אמונים לדאעש.
לאחר הדחת האחים המוסלמים מהשלטון בקהיר ב־2013, מנגנוני הביטחון המצריים פנו לטפל בחול הטובעני הזה. הם הגבירו את התיאום עם ישראל, ושימנו את היחסים עם ההנהגה הוותיקה של השבטים הבדואים. בה בעת, הם פתחו במבצע צבאי מרשים למיגור מנהרות ההברחה בגבול עם רצועת עזה - העורף הלוגיסטי והאנושי של תאי הטרור בסיני. דוגמה מאלפת לכך היתה פרשת מות אחיינו של מנהיג חמאס בעזה לפני כשנה. הצבא המצרי חיסל אז את בן אחותו של יחיא סינוואר, שהפך עם הזמן לפעיל בדאעש. חמאס היה מתון מידי בשבילו.
נכון לעכשיו, נראה שההודעה של צבא מצרים, שלפיה מדובר באיש ביטחון שרדף אחרי סוחרי סמים ונקלע לחילופי אש עם צה"ל, נועדה "למתן" את חומרת האירוע הביטחוני. כלומר, להרחיק את המפגע מהצבא והמשטרה של מצרים, ולהציגו כאיש ביטחון זוטר, שהסתבך בתקרית טרגית. אך למרבה הצער, ניסוח כזה או אחר של הודעת דוברות לא יצליח לייפות את המציאות המטרידה. חרף מאמציה הכבירים של קהיר, שידעה גם הצלחות במרוצת השנים, הדרך להשגת שליטה בצפון סיני עוד ארוכה.
למעשה, המצב הכלכלי הרעוע במצרים, שהוכתה על ידי המלחמה באוקראינה, עלול להיות מנוע להברחות נוספות ולהחרפת המתיחות. כשהלירה המצרית הולכת ומתרסקת, יותר ויותר אנשים נדחקים למעגל הפשיעה והברחות הסמים. מה גם שארגוני טרור נוטים להתחזק בימים של שפל כלכלי ואי יציבות שלטונית. יתר על כן, דווקא מדיניות החוץ המצרית החדשה, שמתעצבת על רקע המשבר במשק, לא מבשרת טובות.
בעת צרה – א־סיסי לא בוחל בהתקרבות ליריביו המרים: מילא טורקיה של ארדואן, איתו סוכם על שדרוג היחסים הדיפלומטיים בשבוע שעבר, אך הראיס המצרי קורץ גם לרפובליקה האסלאמית של איראן. קהיר הקלה לאחרונה על האישורים לתיירים איראנים, ובטהרן המנהיג העליון עלי חמניאי נתן ברכתו לחימום היחסים, בפגישתו עם המתווך - הסולטאן העומאני. זמן רב שמצרים נהנתה מהתיירות הישראלית השוקקת בחופים של דרום סיני. אבל עם הקלה על תיירים איראנים, נראה שעלול להתפתח באופק איום חדש. והפעם – מכיוון אחר לגמרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו