נינוח מתמיד, ובלי שאיש מהקהל מסביב באולם המכובד מנסה לאתגר אותו או להתעמת מול טענותיו, נאם אתמול (שני) יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, מעל בימת האו"ם והחל להקריא את "נאום הנכבה".
בעוד בישראל התהדרו במאמץ הדיפלומטי שהושקע כדי לגרום לעוד ועוד מדינות להיעדר מהאולם בזמן הנאום, בסוף – האירוע התקיים. מבחינת הפלשתינים המטרה הושגה. "האו"ם ערך בפעם הראשונה אירוע לציון 75 שנים לנכבה. לא משנה כמה אנשים היו באולם, העיקר שהצלחנו לשים את הנרטיב שלנו על השולחן, חשיבות האירוע בעצם קיומו", אומרים ברמאללה.
ישראל ה"לא-דמוקרטית" והשוואה לגבלס
מי שהתבונן בעבאס בזמן ההצהרה, לא יכול היה לפספס שהפודיום במטה האו"ם בניו יורק הוא אחד המקומות החביבים עליו. שם הוא תמיד נמצא במיטבו, מרשה לעצמו לחרוג מהטקסט הכתוב ואפילו ממסגרת הזמן שהוקצתה לו. וכך, במשך קרוב לשעה קיבלנו מופע של דה לגיטימציה נגד ישראל תוך התכחשות לעובדות היסטוריות בסיסיות.
עבאס ביקש להפריך את הקביעה שמדינת ישראל היא הדמוקרטיה הגדולה במזרח התיכון. "זהו שקר גדול", הוא ציין. "היא מבצעת את כל הפשעים שלה בחסות היותה דמוקרטית בזמן שמפעילה משטר אפרטהייד". אחר כך האשים את ישראל והמתנחלים בחילול מקומות קבורה של מוסלמים, וטען שהכותל המערבי הוא בבעלות בלעדית של הווקף האסלאמי. בין לבין, הפליג אחורה בהיסטוריה ושלל את הטענה כי מלחמות ישראל היו מתוך הגנה עצמית.
כל אלה היו רק "פיקנטריה" לאמירה אחרת שיצאה מפיו, ובה הכריז שישראל משקרת, בדומה לגבלס, שר התעמולה של גרמניה הנאצית. אגב כך, עבאס ניסה לשלול את "הטענה השקרית כי ישראל היא זו שהפריחה את השממה בפלשתין".
מוטיבים מהשואה וקריאות תמיכה מהנוכחים
"כאילו שפלשתין הייתה מדבר עד שהציונים באו... הם משקרים", אמר עבאס, שחוטא כהרגלו עם שימוש במוטיבים מהשואה בנאומיו. בפעם הקודמת זה קרה בעת ביקורו בגרמניה כשהצהיר שישראל – "ביצעה בפלשתינים 50 שואות". המנהיג הפלשתיני הכחיש בעבר כי 6 מיליוני יהודים נרצחו בשואה וטען שמדובר במספר קטן יותר.
בשורה לא הייתה בנאום הזה. אפילו סוגיית שתי המדינות והמאמצים לשלום נדחקו והוזכרו רק כבדרך אגב לקראת הסוף. הוא חזר על אותם המסרים וביקש מהעולם הגנה, כשדבריו מתובלים בבידור וציניות. "תגנו עלינו. אנחנו לא בני אדם? אפילו על חיות מגנים. אם היה לך בעל חיים, לא היית מגן עליו?".
אין ספק שהמנהיג בן ה-88 הרגיש משוחרר למדי. הסגנון הלעגני שלו הגיע לשיא כאשר כינה את נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ – "חביבי". לא רק שאיש לא הפריע את נאומו, בסוף דבריו הוא אף זכה לקריאות תמיכה מהנוכחים שצעקו "חופש לפלשתין". מבושם "מהצלחתו", הוא המשיך לתחנה הבאה, שזיכתה אותו באתנחתא קלה של מפגש על כוס קפה עם השחקן המצרי מוחמד רמדאן.
גם יריביו וגם תומכיו של עבאס ממהרים לשאול – "האם האיש איבד את זה?". הוא קיבל את הבמה היוקרתית של האו"ם, וברגעים מסוימים נדמה היה שמדובר כמעט בקרקס. דבריו וסגנונו מצביעים על מנהיג מיואש, יש שיאמרו מנותק, שכבר לא מחפש פריצות דרך והישגים, אלא רק רוצה להעביר את התקופה שנותרה לו בלי זעזועים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו