נשיא פולין: "יש לצרף את אוקראינה לאיחוד האירופי"

שיא פולין, אנדז'יי דודא, קורא לאיחוד האירופי לפעול באופן מיידי כדי לצרף את אוקראינה לשורות האיחוד בעקבות המתקפה הרוסית על מדינה זו.

דודא, שאירח ביום ששי פסגה של תשע מדינות מזרח אירופה החברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי, הכריז שארצו תומכת בצירוף מהיר של אוקראינה לאיחוד האירופי.

לדבריו, על האיחוד האירופי להעניק לאלתר לאוקראינה מעמד של מועמדת לצירוף לאיחוד האירופי ולפתוח בהקדם במו"מ על הצטרפות אוקראינה לאיחוד. בנוסף, קרא דודא לאיחוד האירופי להעניק לאוקראינה סיוע כלכלי נדיב לשיקום המדינה מההרס שנגרם לה כתוצאה מהמתקפה הרוסית.

"בפולין הייאוש יותר נוח"

הפליטים הרבים מאוקראינה ממתינים שעות משני צידיו של מעבר הגבול הרבנה-ראווה רוסקה. מצידו האוקראיני של הגבול רבבות מבקשים לחצות את הגבול למקום מבטחים בפולין, במערב.

הם תקועים בפקק עצום שמשתרע על פני קילומטרים. הם מגיעים מכל שטחי אוקראינה, בעיקר מהאזורים בהם מתנהלת הלחימה אליהם נוספה כעת גם הבירה קייב. מהצד הפולני, מאות אנשים - אוקראינים שחיים במערב או שהספיקו לחצות את הגבול מבעוד מועד ופולנים רבים שרוצים לעזור - ממתינים לקרוביהם או לחבריהם המגיעים בהסעות מאורגנות מצידו האוקראיני של הגבול - באוטובוסים, במיניבוסים. אנשים באו לכאן גם ממקומות רחוקים למדי, מצ'כיה למשל, כדי לאסוף בני משפחה שהפכו בין לילה לפליטים לבתיהם.

"לא מבין למה זה לוקח כל כך הרבה זמן, אולי הרשויות האוקראיניות עוצרות את הגברים שמנסים לעזוב. הרי חל איסור על גברים בגילי 60-16 לעזוב את אוקראינה. הם מחויבים להתגייס למאמץ המלחמתי", אומר אנדרה שמחכה לאשתו והוריה, שעזבו את קייב.

הם תקועים כבר עשר שעות בצידו האוקראיני ומספרים שיש אנשים שמרוב ייאוש עזבו את כלי הרכב שלהם והחליטו לעבור את הגבול ברגל. אנדרה עצמו, הצליח להגיע לפניהם לפולין ואף למצוא חדר בבית מלון בעיר זאמושץ׳, הנמצאת כשעה נסיעה ממעבר הגבול.

למצוא חדר בבית מלון הפך למשימה לא פחות סבוכה מלחצות את הגבול. מספר חדרי המלון באזור הגבול רחוק מלהספיק למספר הפליטים הגדול שזורם מאוקראינה, והמחירים עלו בהתאם, כך שלא כל הפליטים יכולים להרשות זאת לעצמם. גם פולין מתאימה את עצמה במהירות לתנאים החדשים שיצרה המלחמה במדינה השכנה.

כשהאוטובוסים המלאים בפליטים מגיעים טיפין טיפין, עדים הממתינים לסצנות קורעות לב. ילדים אוחזים בצעצועים ממהרים לחבק את הוריהם שציפו להם בפולין. קשישות עם מטפחות צבעוניות לראשיהן נושאות סלים וחבילות דומעות מהתרגשות. מארינה, אוקראינית שמתגוררת בקראקוב, באה לאסוף את אחותה הקטנה וסבתה שהגיעו מאזור קייב. "רוב המשפחה שלנו כבר נמצאת בקראקוב, אבל חברים עדיין שוהים בקייב. הם מאוד מפוחדים. זו מלחמה נוראה", אומרת מארינה.

דניס, בן 42, מפולדבה שמרכז אוקראינה, חי כבר שלוש שנים בפולין. הוא ממתין לבתו שנמצאת בדרכה עם קרובי משפחה נוספים. העייפות והחרדה ניכרים היטב על פניו. הוא מתקשה לנסח את משפטיו. הוא נמצא איתם בקשר טלפוני כל הזמן. הם עזבו את ביתם לפני יומיים, וישלימו את מסעם בשעות הקרובות.

רוב הפליטים מגיעים לכאן בכלי רכב פרטיים. ההקלה הנפשית רבה עם ההגעה לחוף המבטחים הפולני. רוב הבאים נכנס למסעדה של מלון קטן בסמוך למעבר הגבול, לשתות משהו חם, לאכול. מזג האוויר בימים האחרונים רחמני למדי. השמש זורחת והנוף הרגוע והאידילי הסובב - אגם, יערות, שדות חרושים - מעניק מזור רוחני לנמלטים מהמלחמה.

"בפולין הייאוש נעשה יותר נוח", אומרת לי סווטלנה, "נסענו יום ולילה ברכב מקייב. המצב שם נורא. אחי גר בצ'כיה ואנחנו נוסעים אליו. באזור הגבול המתנו שעות. היה שם תור ענק. הרבה מאוד נשים וילדים. אווירה מאוד קשה. כל מי שיכול בורח. עכשיו אני רק רוצה לישון לפני שנמשיך הלאה".

אלנה, בעלה ושני ילדיהם נסענו יומיים מקייב. "עזבנו ביום חמישי בבוקר. יש המון כלי רכב בדרכים. המוני אנשים נמלטים. התור בגבול היה נורא ארוך. כרגע לא דורשים מאיתנו ויזות כניסה לפולין, אבל אין לדעת כמה זמן זה יימשך. ככלל, אי אפשר לדעת עוד כמה זמן נהיה בדרכים. אנחנו מנסים למצוא חדר מלון כאן לכמה לילות אבל המחירים הפכו למאוד יקרים. אולי נצליח לשכור דירה".

בית ספר התיכון בעיירה לוביץ'-קרולבסקה - במרחק עשרה קילומטר ממעבר הגבול, הוסב בסוף השבוע על ידי הרשויות למרכז קליטה לפליטים מאוקראינה.

"אנחנו קולטים כאן אנשים שאין להם קרובים בפולין או מקומות בהם יוכלו למצוא מקלט זמני וגם אנשים שמחכים לקרובים וחברים שיאספו אותם לבתיהם", אומר לי אחד האחראים למרכז.

באולמות ובכיתות שוהים כ-200 איש, הרבה נשים וילדים קטנים, שמתרוצצים במסדרונות הארוכים ובין מיטות השדה שהוצבו בחללים הגדולים של המוסד החינוכי. מחוץ לבית הספר מתאספים אזרחים פולניים מהסביבה שמוכנים לארח פליטים בבתיהם, ומביאים סיוע - אוכל, שמיכות, צעצועים.

הכל מתארגן מהר מאוד. מתנדבים מכינים שלטים עבור פציטים שמחפשים הסעות למקומות שונים בפולין: ללובלין, לוורשה, לקרקוב. הפולנים יוצאים מגדרם כדי להראות סולידריות עם שכניהם האוקראינים. היחסים בין שני העמים ידעו תקופות ארוכות של עוינות, אך למול האוייב הרוסי המשותף הכל נשכח.

אמבולנסים מביאים ממעבר הגבול פליטים שזקוקים לעזרה ראשונה. רוב הפליטים מגיעם עם מזוודות חבילות גדולות. הם נערכים לשהות ארוכה הרחק מהבית ומהמולדת השוקעת בעתיד לא ברור.

אוקראינה תצורף לאיחוד?

נ