השבוע הקרוב עשוי או עלול להירשם כהיסטורי בתולדות בריטניה. ביום חמישי יילכו אזרחי הדמוקרטיה הוותיקה ביותר בעולם לקלפיות בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות. ושוב כולם משוכנעים שהתוצאות יטלטלו את הממלכה, יהיו מה שהיו.
הבריטים הם שהביאו על עצמם את חוסר היציבות. ליתר דיוק, מפלגת השלטון השמרנית: דיוויד קמרון ריפד את ניצחונו בבחירות ב-2015 בהבטחה לקיים משאל עם על עתיד יחסיה של בריטניה עם האיחוד האירופי, בהנחה שישיג רוב להישארות. ב-2016 הצביעה בריטניה ברוב זעום בעד עזיבה, וקמרון הגיב בהתפטרות.
יורשתו, תרזה מיי, קיוותה להשיג רוב מוצק בבחירות שיזמה ב-,2017 כדי להעביר בעזרתו הסכם "ברקזיט רך", אך מצאה את עצמה בראש ממשלת מיעוט נטולת אפשרות לקבל החלטות, וכראש מפלגה משוסעת בשל ריבים פנימיים. המבוי הסתום אילץ גם אותה להתפטר, וכעת, אחרי שתי דחיות, נחוש בוריס ג'ונסון - מראשי הקמפיין לעזיבת האיחוד - ליישם את ה"ברקזיט" כבר ב-31 בינואר. לפי הסקרים האחרונים, הוא ומפלגת השמרנים נהנים מפער של כ-%10 על הלייבור (43% לעומת .(34% אך אם יש דבר שהבריטים למדו בשנים האחרונות, הוא שאסור לסמוך על הסקרים.
פופוליסטים וקרקסיים
העצבנות הרבה של הבריטים, עם המתגאה בשלוות רוחו הסטואית, אינה קשורה רק להכרעה סביב הברקזיט (שכן ניצחון טנטטיבי של הלייבור יסלול דרך להישארות באיחוד), אלא לאישיותם של שני המתמודדים על משרת ראש הממשלה.
לכאורה, ג'ונסון וקורבין הם הפכים - הימני הוא התגלמות השמרנות הפטריוטית בעוד מועמד השמאל הוא נציג סוציאליזם קיצוני שכמעט אבד מהעולם. אך שניהם דומים בהתנהלותם הפופוליסטית, וביכולתם הקרקסית להפיח חיים בפוליטיקה.
קורבין מגיע עם מסרים אידיאולוגיים ותפיסת עולם שמעבירים מסר של שינוי, אך מנהיג הלייבור סובל גם מבעיית אמינות. בתום העימות ביניהם שלשום ב-,BBC סיכמה מנהיגת המפלגה הבדלנית הסקוטית, ניקולה סטורג'ון: "אלו שני אנשים לא מעוררי השראה, שאינם ראויים לכהן כראש ממשלה".
אף שקורבין זוכה לאחוזי פופולריות נמוכים במיוחד 73% - מהבריטים "לא אוהבים אותו" - נראה כי מפלגתו דווקא תופסת תאוצה ככל שיום הבחירות מתקרב ושמועות על טייקונים מקומיים שהעבירו כספים לבנקים בחו"ל כבר החלו לצוף.
"זה הסוד הגלוי ביותר במערכת הבנקאית הבריטית", אישר גורם במערכת הפיננסית הבריטית, בעוד מומחים הרתיעו מפני קריסת הכלכלה הבריטית במקרה של ניצחון הלייבור; וזה אחרי שהחשש מפני תוצאות הברקזיט כבר הכניס את שוק ההון והמטבע הבריטי לשפל היסטורי.
עם זאת, מקור העלייה בסקרים נובע מהתחזקות המפלגה דווקא על חשבון שותפיה הקואליציוניים האפשריים - הליברלים-דמוקרטים והירוקים. במקביל ממשיך ג'ונסון לשאוב קולות ממפלגת הברקזיט של נייג'ל פאראג' שמתפוררת לחלוטין. האם ימיה האחרונים של מערכת הבחירות יביאו לסחף שימנע מהשמרנים רוב מוצק, או שדווקא יקרה משהו שיאפשר לאופוזיציה ניצחון מפתיע?
אנטישמיות מאיימת
שני נושאים אינם משפיעים כלל על מערכת הבחירות: טרור ואנטישמיות. הפיגוע שבוצע בלונדון לפני כשבוע שינה את אופי הבחירות. מנגד, קריאתו של הרב הראשי אפרים מירוויס, שלא להצביע לקורבין בשל האנטישמיות המלווה את קורבין ואנשיו, לא מחלישים אותו. יהודי בריטניה מרגישים בודדים ומאוימים מתמיד.
"יש חשש בקרב צעירי הקהילה היהודית", אומר סמי שטיינבוק בן ,26- ממקימי "מרכז פינסקר", העוסק במאבק נגד אנטישמיות בקמפוסים, "יהודים צעירים מחפשים אפשרויות להגר לארה"ב או לישראל, כי הם אינם בטוחים כאן. גם אם קורבין יפסיד בבחירות, השפעת הזרם שלו על הלייבור תישאר - הרבה קיצונים שונאי יהודים יגיעו לשלטון, אולי בעוד עשור, אבל זה יקרה כי רבים מהם הוכנסו למערכת הפוליטית.
"קיווינו שהליברל-דמוקרטים יתפסו את מקומם כמפלגת שמאל אלטרנטיבית. אך זה לא קרה, ולכן כל הצבעה למפלגת אופוזיציה כמוה כהצבעה לקורבין כראש ממשלה".
ג'ונתן האנטר, גם הוא ממייסדי "מרכז פינסקר", מצביע על כך שאחוזי התמיכה בלייבור לא השתנו למרות הדיון האינטנסיבי על אנטישמיות. "האפשרות שקורבין ינצח מפחידה יהודים. 47% מהיהודים חושבים לעזוב את בריטניה אם קורבין ינצח. זה נתון מטריד ביותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
