כשנעם שלו התיישב לאכול במסעדה קטנה במרכז שטוקהולם בערב שישי האחרון, הוא לא שיער שייחשף לסיפור שיכול להשתלב בקלות באחד מעשרות הסרטים הדוקומנטריים שהפיק לאורך הקריירה הארוכה שלו.
"לא הייתי מוכן לאירוע כזה, בוודאי לא משהו שיגרום לי כזו מנה גדושה של התרגשות וגאווה", סיפר אתמול שלו (57) תושב רמת השרון, בשיחה עם "ישראל היום".
"נסעתי לשטוקהולם בענייני עבודה כמפיק סרטים דוקומנטריים. התיישבתי לאכול והייתי עסוק בענייני עבודה", סיפר, "עם הזמנת החשבון נשמט כרטיס האשראי שלי לרצפה, ואז החלה הדרמה שלא ציפיתי לה: המלצרית הרימה אותו, ולאחר שבחנה את פרטיו שאלה: 'מניין אתה?' (שאלה באנגלית ובמבטא ערבי קל), 'מישראל', השבתי בחשש קל, שהלך וגבר ברגעים האלה. היא פשוט קפאה במקום. הפה שלה נפער והיא החלה לבכות".
המפיק נעם שלו
שלו מציין כי "בשלב הזה די נבהלתי. חבשתי את הכובע כדי לצאת מהמקום ואז היא שבה מהמטבח עם בחורה נוספת, שמייד קלטתי שהיא אחותה... הן לא ממש מצאו את המילים... וגם אני לא", סיפר בחיוך. כאן הכל התבהר: השתיים סיפרו לו שהן פליטות מסוריה ושאמן, שהיתה במצב רפואי קשה, נזקקה לפני כמה שנים לסיוע רפואי - והיא טופלה בישראל, בבית חולים בצפת, במשך שלושה שבועות. פתאום אני מוצא את עצמי מדבר עם אמא שלהן בנייד. היא היתה נרגשת למדי ושוחחנו בבליל של שפות, קצת ערבית, גרמנית וגם אנגלית. ביקשה שאומר לכל אחיי תודה, כי בזכותם היא נותרה בחיים. אלה היו כמובן רגעים מרגשים ביותר". שלו העלה אתמול פוסט בפייסבוק על האירוע, וזה הפך ויראלי.
בהתרגשות רבה סיפר ל"ישראל היום" כי "אני עוסק כ־30 שנה בתיעוד הסכסוך הישראלי־ערבי ובסיקורו. זו אחת הפעמים הבודדות בחיי המקצועיים שהרגשתי גאווה גדולה, כיהודי וכישראלי, וגם הנאה גדולה, לראות מה אנחנו עשינו לאנשים שבמקור היו אויבים שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו