"מלא בטעויות": הפצת הספר על הסגרת אנה פרנק הופסקה

הפצת הספר "הבגידה של אנה פרנק", שעורר שערורייה בעקבות מסקנתו שיהודים היו אחראים להסגרת הנערה היהודייה שהפכה לסמל קורבנות השואה, הושהתה עד להודעה חדשה בעקבות ספקות שהועלו בנוגע למחקר שעליו הוא מבוסס.

על פי תכתובת פנימית בחברת ההוצאה לאור ההולנדית שנחשפה בסוכנות הידיעות רויטרס, בחברה החליטו להשהות את פרסום הספר לאחר שחוקרים רבים המתמחים בשואה הגדירו אותו כ"מלא בטעויות". יש לציין כי המו"ל בשפה האנגלית של הספר, לא נקט בצעד דומה.

במייל ששלח המו"ל לעובדים, הוא אמר שעל החברה היה לנקוט בגישה ביקורתית יותר כלפי הספר והוסיף: "אנו מחכים לתשובות מהחוקרים בנוגע לשאלות שעלו לאחרונה, ובינתיים מקפיאים את גל ההדפסה הבא". עוד הוא הביע את התנצלותו כלפי כל מי שנפגע מהספר.

אחד החוקרים: "הופתעתי לגמרי"

אחד החוקרים המצוטטים בספר, פייטר ואן טוויסק ציין כי הוא "הופתע לגמרי" מההחלטה, וציין כי רק בשבוע שעבר התקיימה פגישה בחברה, שם הם שוחחו על הביקורת. וואן טוויסק אמר שבסיום הפגישה הוא יצא בתחושה שבכוונת המו"לים להמשיך בפרסום הספר, ולהוסיף הבהרות למהדורות הבאות.

כזכור, הספר יצא לאור לפני כשבועיים, והעלה תיאוריה שהחשוד בהסגרת פרנק, משפחתה ומשפחה נוספת שהתחבאה עימם מפני הנאצים באמסטרדם. 

פרנק התפרסמה בזכות היומן אותו כתבה במהלך ילדותה ובתקופת השואה, בו היא תיארה את חוויותיה כיהודייה בהולנד הכבושה מחד, וכנערה מתבגרת מאידך. פרנק נפטרה יחד עם אחותה מרגוט במחנה ברגן בלזן לאחר שהשתיים לקו בטיפוס הבהרות. יומנה, שפורסם לאחר השואה, הפך לאחד הספרים המוכרים ביותר והנקראים ביותר בעולם.

חשש מהעלאת תיאוריות אנטישמיות

לאורך השנים ניסו רבים לברר מי היה אותו מלשין שגרם למותה של פרנק, אך ללא הועיל. בין היתר נטען כי וילם ואן מארן או לנה הרצוג, עובד ניקיון ועובדת ניקיון במחסן שליד המחבוא, היו אחראים להלשנה, וטענות אחרות הן שמשתף פעולה בשם טוני אהלרס הוא זה שהסגיר את משפחת פרנק לגסטאפו. טענות אחרות הן שצעירה בשם נלי ווסקאול, שמשפחתה סייעה למשפחת פרנק להתחבא, היא זו שמסרה את המידע המפליל.

מסקנת החקירה שנתונה בספק, שבוצעה על ידי חוקרים רבים, בהם אנשי FBI, היסטוריונים וחוקרים פליליים, היא שארנולד ואן דן ברג, איש עסקים יהודי, היה זה שהסגיר את אנה פרנק וגרם למותה. הצוות תהה מדוע אוטו פרנק לא חשף את הגילוי, ופנקוק מעלה תיאוריה שלפיה הוא ידע שהחשוד הינו יהודי וחשש שהדבר ילבה את האנטישמיות שעדיין השתוללה באירופה לאחר המלחמה.