בעוד ממוסקבה נושבת רוח צוננת על התשובה האמריקנית לדרישות של רוסיה כדי לפתור את משבר אוקראינה, בגבול החם שבמזרח אוקראינה המורל גבוה.
במרחק מאות מטרים מעמדות המורדים הפרו-רוסים צפונית לעיר מריופול במזרח אוקראינה, נרשמה תכונה ערה ודריכות. בעוד סיירים מיחידות מיוחדות יצאו ושבו מקו העימות, החיילים בעמדה הקדמית התפנו לשיחה קצרה עם כתב "ישראל היום", שהגיע עם משלוח פיצה.
"אנחנו בטוחים ביכולות שלנו. מצבנו מצוין והיה לנו שפע של זמן להתאמן ולהצטייד כראוי לקראת עימות אפשרי", מספר סטפנקו, לוחם בעמדה, שאומר כי התרגש לשמוע שכתב מישראל הגיע למוצב. "רבים מחברי באזרחות הם יהודים. יש לנו כל כך הרבה מה ללמוד מכם על איך להגן על עצמנו", הוא אומר, והשיחה עוברת לפירוט הציוד הצבאי הישראלי שאנשי הגדוד היו רוצים שיעמוד לרשותם. "עם נשק כמו רובי תבור וטילי ספייק, היינו יכולים לגרש את הרוסים עד הרי אורל", אומר אחד החיילים במוצב בעיניים נוצצות.
החיילים במוצב שייכם לחיל הנחתים האוקראיני, שהוקם כמעט לגמרי מחדש אחרי הפלישה הרוסית לחצי האי קרים בשנת 2014. לצדם נמצאים חיילים של יחידות מיוחדות. מי שניצב מולם, מרחק מאות מטרים בודדים מעבר לגבעות המושלגות הם לוחמים של המיליציות של הרפובליקות הבדלניות של דונצק ולוהאנסק, החמושות בנשק כד רוסי ושורותיהן מתוגברות על ידי מתנדבים ושכירי חרב רוסים.
על גג המוצב, דמיטרו, קצין סיור צעיר, מעביר תדרוך קצר על עמדות האויב שנראות למטה. "יש לנו סיוע ארטילרי יעיל ומיקשנו את האזור היטב", הוא מספר ל"ישראל היום". "לפני שנתיים האויב ירה טילי גראד על המוצב, אך מאז לא נתקלנו בהתקפה שסיכנה אותנו משמעותית", הוא מספר.
לפתע נשמעות יריות. הכתב הישראלי מתרגל השתטחות לצד המלווים, אך לאחר שניות מתברר כי מדובר בכוח של יחידה מיוחדת במוצב שמתרגלת ירי חי, והחבורה כולה יורדת מהגג הגבוה לעבר מוצב הפיקוד, ליתר ביטחון. עבור החיילים למטה מדובר באתנחתא קומית, "לא התחילה מלחמה, הכל בסדר", הם מרגיעים.
אך מעבר לצחוק ולישיבה הנינוחה של החיילים, שמדגישים שוב ושוב כי אין כל שינוי אמיתי במצב, המתיחות מורגשת היטב. "אתם הישראלים צריכים להבין אותנו", מסכמת קצינה צעירה, רגע לפני שאנו עוזבים את המוצב הקדמי לשממה המושלגת והדוממת שמקיפה אותו. "שנינו שומרים על המעוזים של הדמוקרטיה המערבית".
