בבלארוס ציינו היום (שני) 100 ימים להתקוממות העממית נגד הדיקטטור אלכסנדר לוקשנקו, שזייף את הבחירות לנשיאות ומאז פרסום "התוצאות", ופתח בדיכוי המחאה, שרק גובר ומקצין.
המספרים מבעיתים. מאז אוגוסט נעצרו בבלארוס כ־30 אלף בני אדם משום שסירבו לקבל את זיוף הבחירות ואת הטרור שהשליט הדיקטטור. 11 בני אדם נרצחו בידי ביריוני המשטר. האחרון שבהם הוא הצייר רומן בונדרנקו, שכל חטאו היה להתעמת עם הבריונים שיצאו להסיר מיצג מחאה בשכונתו בשבוע שעבר. אלפי אזרחי בלארוס הוכו ונזקקו לטיפולים רפואיים. מנגד, כ־4,000 תלונות נגד עבירות של כוחות הביטחון הוגשו למשטרה, אך אפילו תיק אחד לא נפתח.
גם יוצאי בלארוס ברחבי העולם לא נותרו אדישים - ובהם גם יהודים המתגוררים בארץ. עם דגלים בצבעים לבן־אדום ופרחים תואמים, התכנסו הערב כ־100 מהם בכיכר דיזנגוף בתל אביב. הם נשאו שלטים שדרשו "לעצור את האלימות והדיכוי הפוליטי בבלארוס" ו"לאן להתקשר כאשר המשטרה רוצחת?". המפגינים הדליקו נרות לזכר הנרצחים ויצרו מהם את המילים "100 ימים" בבלארוסית.
ברוך אילני (43), בודק תוכנה שעלה לפני 30 שנה מוויטבסק, היה מיוזמי המפגן. "באנו כדי לסייע ולהביע את תמיכתנו בבלארוסים בימים קשים אלה", אמר אילני, המתגורר בחדרה, "אנחנו קוראים ללוקשנקו לפרוש".
יליזבטה חורגין (27), מוזיקאית שעלתה ממריינה גורקה לפני שש שנים ומתגוררת בפתח תקווה: "יצאתי להפגין כי בלארוס היא ביתי, שם משפחתי וחבריי. לצאת למפגן הוא המעט שאני יכולה לעשות במצב הזה, כשבא לי לצרוח מכאב ומהעוול. אנחנו דורשים להפסיק את האלימות, לשחרר את כל האסירים הפוליטיים. אנחנו דורשים את עזיבתו של לוקשנקו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו