מתנדבים אוקראינים מצהירים בשיחה עם "ישראל היום": "נילחם עד טיפת הדם האחרונה"

גם אתמול נרשמה שגרה מתוחה ברחובות קייב, ולצד ההתנהלות היומיומית נרשמו גם מחזות בודדים של התכוננות לעימות אפשרי. בחנויות נשק בעיר נרשמה פעילות ערה ואזרחים רבים הצטיידו בנשק ובתחמושת כחלק מהצטרפות לכוחות מתנדבים המתאמנים בלסייע לצבא האוקראיני ומתוך צורך בהגנה עצמית.

גם אירועים של שגרה נשאו גוון מיוחד בשל אי הוודאות. הפגנה גדולה של בעלי עסקים ועצמאים התקיימה במרכז הבירה ועשרות שוטרים ואנשי המשמר הלאומי הגיעו לזירת ההפגנה. על האופי הכלכלי של ההפגנה, שנועדה למחות על חוק חדש שיחייב בעלי עסקים להגיש קבלות ללקוחותיהם על כל פעולה, המוחים הניפו את דגלי אוקראינה ושרו שירים פטריוטיים. "זה שאנו מפגינים כאן נגד הממשלה מראה את החוזק שלנו כדמוקרטיה. אזרחי אוקראינה הרוויחו את הדמוקרטיה הזו במהפכת מאידן ואנחנו נשמור עליה", אמרה מפגינה לכתב "ישראל היום".

בבית קפה אופנתי במרכז העיר, המנוהל על ידי יוצאי גדודי המתנדבים של הלחימה במזרח אוקראינה בשנת 2014, נרשמה תנועה דלילה. "הרבה יצאו להתנדב שוב. אחרים מתכוננים לצאת", מספר הבעלים, יוצא צבא בעצמו. בוגדן צ'בק, לוחם לשעבר ופעיל חברתי, מספר כי מוצאו מהעיר דונצק שנשלטת כיום על ידי הבדלנים הפרו־רוסים במזרח המדינה, והוא נאלץ לברוח מביתו כשסומן על ידי המורדים כתומך הממשלה בקייב. הוא איננו מודאג מפלישה רוסית לשטחה של אוקראינה אך טוען כי מדובר באפשרות משמעותית: "מי שלא חווה באמת את הלחימה, כמו חלק גדול מתושבי קייב, מרגיש בלבול ופחד שהאש תגיע הפעם אליו. אנחנו שכבר חווינו את זה פעם אחת יודעים במה מדובר ומוכנים לכך".

צ'בק מתייחס להתקוממות הבדלנית שהתרחשה במחוזות לוהאנסק ודונצק בשנת 2014, שבועות ספורים לאחר ההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים. אז צבא אוקראינה נאלץ להסתמך על כוחות של מתנדבים.

גם כיום, מתנדבים מארגונים שונים ניצבים לצד הצבא האוקראיני, בשעה שהוא מתכונן לנסות לבלום את טורי השריון הרוסיים במקרה של פלישה. מתנדב שכזה הוא דמיטרו קוציובליו, חבר ארגון הימין הקיצוני "גזרת הימין" ומפקד מצטיין שזכה לאות גבורה מנשיא אוקראינה ולולדימיר זלנסקי עצמו. "אני לא יודע מה הרוסים מתכננים. קשה לומר. אני מאמין שהם מעוניינים בפעולה מוגבלת כלשהי, ללכוד ולכתר חלק מהכוחות שלנו. אבל זה לא משנה. אנחנו מוכנים ונלחם עד טיפת הדם האחרונה שלנו", מספר קוציובליו לכתב "ישראל היום" במהלך נסיעת רכבת מזרחה.

קוציובליו היה רק בן 18 כשהפך ללוחם במהלך מחאת כיכר מאידן, מחאת ענק שניצתה בעקבות החלטתו של נשיא אוקראינה דאז, ויקטור ינוקוביץ', לסגת מחתימה על הסכם שותפות עם האיחוד האירופי ולפנות להסכמים עם רוסיה במקום. כשכוחות המשטרה של ינקוביץ' פתחו באש והרגו עשרות מפגינים, חלק מהמוחים החליטו להשיב אש באמצעות בקבוקי מולטוב, נשק קר וכלי נשק שחטפו משוטרים. לאחר כמעט חודשיים של הפגנות מדממות, ינקוביץ' נאלץ לברוח ואוקראינה החלה בתהליך פוליטי עמוק של דמוקרטיזציה. הנשיא פוטין, שזעם על השתחרורתה של אוקראינה מהחיבוק הפוליטי הרוסי, הגיב בסיפוח חצי האי קרים והצתת המרד במזרח אוקראינה, מהלכים שהצליחו לערער עד היסוד את השלטון החדש במדינה, אך לא להפוך את התהליך ולהחזיר את קייב לחסותה של מוסקבה.

"המצב האסטרטגי הורע"

במקביל, כאילו כדי לחזק את דבריו של בטוצקי, שיח החרבות בין רוסיה למערב נמשך. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן איים על מקבילו הרוסי ואמר כי הוא ישקול להטיל סנקציות אישיות על פוטין במקרה של פלישה לאוקראינה. ג'וספ בורל, הנציב העליון לענייני חוץ ומדיניות ביטחון של האיחוד האירופי, אמר כי המשבר הנוכחי "מאיים על אירופה", והוסיף: "בשנתיים האחרונות המצב האסטרטגי סביבנו הורע, ואנו חיים במצב המסוכן ביותר מאז המלחמה הקרה".

כמו כן, משרד ההגנה האוקראיני הודיע על קבלת משלוח של 300 טילי נ"ט מתקדמים מסוג ג'אוולין מתוצרת ארה"ב, והם מצטרפים למאות טונות של ציוד לחימה שהועבר לידי האוקראינים בשבועות האחרונים. אך במקביל לכך, ראש ברית נאט"ו, הגנרל יאנס סטולטנברג, הודיע כי הברית לא תשלח חיילים לאוקראינה, והמדינות החברות בברית יחליטו על אופי הפעולה שאותה הן ינקטו.

רוסיה, מצידה, ביצעה סדרה ארוכה של תרגילים צבאיים מחופי הים השחור ועד האוקיינוס השקט. התרגילים כללו ירי של טילי איסקנדר, תרגולים של יחידות מיוחדות וצנחנים וכן תמרוני שריון וארטילריה נרחבים.

הסיוט של פוטין

אחת השאלות העיקריות שמקשות על כולם, מהאזרח הפשוט בקייב ועד לביידן וראשי ברית נאט"ו, היא מה בעצם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מעוניין להשיג בעימות הנוכחי. מדוע הוא מוכן לקחת סיכון שכזה כשמעמדו ברוסיה נראה איתן והשפעתה של ארצו גדולה יותר מאי פעם בזירה הבינלאומית. לפתוח במלחמה עקובה מדם במדינה שכנה שלא מהווה שום איום צבאי משמעותי על ארצו? "המציאות היא שפוטין לא מאמין שלאוקראינה יש זכות להתקיים, לפחות לא בתור יישות עצמאית", מספר קוסטיינטין בטוצקי, אנליסט ויועץ פוליטי לבכירים בממשל בקייב. "מבחינתו של פוטין, העובדה שאוקראינה עצמאית זו טעות היסטורית והוא מתכוון לתקן אותה. הוא היה מעוניין לספח אותנו לרוסיה או במקרה הטוב להשאיר אותנו כמדינת בובה כמו בלארוס", מסביר היועץ, גם הוא תושב מזרח אוקראינה שנאלץ לעקור מביתו בשל הלחימה.

בטוצקי מלין גם על מדינות המערב והיחס שלו זוכה אוקראינה, לא כשותפה למאבק, אלא כאובייקט. "אין ספק שאוקראינה לא נמצאת סביב שולחן המשא ומתן אלא עליו. חסרה לנו היכולת והעוצמה להעמיד דרישות משלנו מול המעצמות", הוא מודה בצער. כשנשאל מדוע האוקראינים לא מוותרים אל מול השכנה האדירה ממזרח, כפי שעשו מדינות אחרות במרחב הפוסט סובייטית, בטוצקי משיב: "הסיבה שאוקראינים לא ייכנעו ללחץ הרוסי היא פשוט משום שהם לא מעוניינים להיות דומים לרוסיה. החשיבה הטוטליטארית שמאפיינת את רוסיה לא קוסמת להם, ועם השנים, ככל שרוסיה של פוטין נעשית יותר דכאנית - ככה האוקראינים זקוקים לפחות שכנוע להיאבק בהשפעתה".

אך עבור פוטין, ששלטונו מתאפיין בתחושת נוסטלגיה לסדר העולמי של תקופת המלחמה הקרה, לא מדובר כבר ברצון להכניס את אוקראינה ל"זירת ההשפעה" של רוסיה בלבד. פוטין החל לראות באוקראינה המתמערבת איום אמיתי על ביטחונה של רוסיה. "מבחינתו של פוטין, האפשרות של נוכחות כוחות נאט"ו על אחד הגבולות הכי חשובים של ארצו ואובדן היכולת לפעול כרצונו בשל התחמשותה של אוקראינה בנשק מתקדם, הוא חלום בלהות", מודה היועץ האוקראיני בטוצקי. והנחישות הזו למנוע תרחיש כזה, היא שהופכת את המשחק שבו משחקות ארה"ב, מדינות המערב ורוסיה, לכל כך נפיץ ומסוכן.