אין הרבה אנשים שיכולים בכל רגע נתון להתחרות בתמורה הבלתי־נתפסת שעברה בתוך שנה סבטלנה טיכנובסקאיה. מעקרת בית ואם במשרה מלאה, הפכה טיכנובסקאיה (38) לנשיאה הנבחרת של הבלארוסים, שבתוך זמן קצר פגשה מחצית ממנהיגי אירופה, ולאחת מ־50 אנשי השנה של בלומברג. כעת, היא מתראיינת לראשונה לעיתון ישראלי.
אלפים מפגינים ברחובות בירת בלארוס // צילום ארכיון: רויטרס
בראיון, שיפורסם במלואו ביום שישי ב"ישראל השבוע", מתייחסת טיכנובסקאיה למחאת הבלארוסים נגד הרודן לוקשנקו, שהכריז על עצמו מנצח ונאחז בשלטון במחיר דיכוי אכזרי של עמו. מאז אוגוסט מוחים הבלארוסים נגד זיוף הבחירות, יוצאים להפגין ונאבקים במשטר, אך לפי שעה לוקשנקו עדיין מחזיק בשלטון, למרות הסנקציות הגוברות.
"אנשים יוצאים להפגנות בהבנה שבערב הם עלולים לא לחזור הביתה, והעמדה שלהם לא תשתנה", אומרת טיכנובסקאיה, "אולי אנחנו נידרש למאמץ ממושך יותר ממה שציפינו בהתחלה. לא ציפינו לדיכוי כה המוני ואכזרי, אבל גם התחזקנו בהבנה שאנו בדרך הנכונה".
כמה זמן, להערכתך, לוקשנקו עוד יוכל להחזיק מעמד?
"המשטר יכול ליפול בכל רגע. לחשב במדויק קשה מדי - כי יש המון גורמים שעשויים להשפיע, כאלה שידועים וכאלה שלא. אנו עושים כל שלאל ידינו כדי להאיץ, אנו נאבקים על כך מדי יום, מדי שעה. אך המשטר יכול לשרוד עד האביב. אחר כך - כבר ממש לא סביר, משום שבדיוק עד הזמן הזה הסנקציות ייכנסו לתוקף במלואן והשפעתן תורגש היטב במשבר הכלכלי".
אחת הפגישות שקיימה טיכנובסקאיה במטה שלה בווילנה היתה עם השגריר הישראלי בליטא, יוסי לוי. ברקע: מסירת כתבי האמנה בידי השגריר הישראלי במינסק לרודן לוקשנקו. "לא ידענו איך לפרש את מסירת כתבי האמנה, כך שהפגישה עם כבוד השגריר לוי היתה מחווה ראויה מאוד", אומרת טיכנובסקאיה, "שמחנו שישראל הבינה שיש בעיה וניסתה לפתור אותה".
ציפית מישראל להבעת מחאה או גינוי על מה שמתרחש בבלארוס?
"אפשר היה לעשות יותר, כמובן. אמנם שגריר ישראל במינסק לא היה היחיד שמסר באותו יום כתב האמנה ללוקשנקו, אך מישראל באמת לא ציפינו לצעד כזה, כי מדובר בעם ידידותי וישראלים רבים תומכים בבלארוסים. מנגד, נעים לנו לדעת שרבים בישראל גינו את מעשה השגריר במינסק".
טיכנובסקאיה, שבמקביל ללוח פגישות צפוף מאין כמוהו, גם מגדלת שני ילדים, מספרת בגילוי לב על רגעי השבירה - וההתמודדות. "אין לי זכות להרים ידיים או לוותר על עוד פגישה עם עוד מנהיג, לעשות את המקסימום כדי לקדם את העניין הבלארוסי. וכשאני מרגישה על הסף, אני עוצרת את עצמי ואומרת: 'יש אנשים בבתי כלא. להם קשה יותר פי מאה. אל תעזי להישבר!' אז מדי פעם אני מתפרצת, מדי פעם בוכה, אבל אוספת כוחות וממשיכה הלאה".
הראיון המלא - ביום שישי ב"ישראל השבוע"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו