בתוך יממה דרמטית באירופה ועל רקע המשבר חסר התקדים בברית הצפון-אטנלטית, 27 מנהיגי מדינות האיחוד האירופי ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מתכנסים היום (חמישי) בבריסל כדי לדון בהתפתחויות ובדרכים לייצר מערכת צבאית אירופית אל מול האיום הרוסי.
מנהיגי האיחוד האירופי דנים בהצעה של הנציבות האירופית להלוות עד 150 מיליארד יורו ל-27 המדינות החברות לטובת התעצמות צבאית. התוכנית גם כוללת הגדלה של תקציבי הביטחון של כל מדינות האיחוד ב-650 מיליארד יורו, כך שבסך הכל התוכנית ReArm Europe ("חימוש מחדש של אירופה") תגיע להיקף של כ-800 מיליארד יורו.
מי שמסתמנת כמזנקת לעמדת ההנהגה לגבי התהליך הזה, היא צרפת. אתמול נשא הנשיא מקרון נאום קודר בפני האומה הצרפתית, כשהוא מזהיר כי "רוסיה הפכה לאיום על צרפת ואירופה" וכי יש חשש שארה"ב לא תעמוד לצדה של אירופה. יותר מכך, הנשיא הצרפתי הציע לנהל דיון עם אירופה לגבי האפשרות שצרפת תרחיב את מטריית ההגנה הגרעינית שלה למדינות נוספות ביבשת.
באיחוד האירופי מתקיים כעת דיון בהצעה ובתוכניות נוספות. מאחר וחלק מפרטי התוכנית אמורים להיות מאושרים על ידי כלל מדינות אירופה, באיחוד האירופי חוששים כי מנהיג הונגריה ויקטור אורבן, מקורבו של הנשיא פוטין, עלול להקשות על תכנית ההצטיידות והחימוש האירופית.
"אנו חיים בתקופה הגורלית והמסוכנת ביותר. איני צריכה לתאר את טבעם החמור של האיומים שאנו ניצבים", הכריזה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בהצהרה לתקשורת, "אנו נמצאים בעידן של חימוש מחדש". עוד הוסיפה: "אירופה מוכנה להגדיל משמעותית את הוצאות הביטחון שלה, הן כדי להגיב לדחיפות המיידית ולתמוך באוקראינה והן כדי לענות על הצורך ארוך הטווח לקחת אחריות רבה יותר על הביטחון האירופי".
פון דר ליין הדגישה כי השאלה כבר אינה האם הביטחון האירופי מאוים או האם על אירופה לקחת יותר אחריות על ביטחונה, אלא האם היבשת מוכנה לפעול בנחישות ובמהירות הנדרשת. לדבריה, התשובה מבירות אירופה בפגישות האחרונות, כולל זו שהתקיימה לפני יומיים בלונדון, הייתה ברורה וחד-משמעית: "אירופה מוכנה".
עוד לפני תחילת השיחות, כמה מראשי המדינות הבהירו את הצורך הדחוף באישור התוכנית. ראש ממשלת פולין דונלד טוסק אמר "זהו יום שבו הכל יכול להשתנות וכנראה ישתנה, בכל הקשור לנחישותה של אירופה להתחמש מחדש ולהתמודד עם האתגר הרוסי". עוד הוסיף כי "אירופה תהיה מסוגלת לנצח בכל עימות צבאי, פיננסי, כלכלי עם רוסיה - אנחנו פשוט חזקים יותר. רוסיה תפסיד את מירוץ החימוש הזה, בדיוק כמו ברית המועצות לפני 40 שנה". לדבריו, יש לשקול את ההצעה הצרפתית בנושא הרתעה גרעינית.
קנצלר גרמניה אולף שולץ היוצא בירך על התוכנית של יורשו פרידריך מרץ להקציב 400 מיליארד אירו לטובת התחמשות וביטחון המדינה וציין כי יש להמשיך את הדיאלוג עם ארצות הברית כחלק מהמדיניות לשמירה על אירופה.
נשיא ליטא גיטנאס נאוסדה, אחת המדינות הבלטיות שמאוימות במיוחד מרוסיה, אמר היום כי "הגיע הזמן לפעול". ליטא, הגובלת בבלארוס ובמובלעת רוסית חוששת מתוקפנות רוסית ונאוסדה הביע תמיכה בפרישת מטריית הגנה גרעינית צרפתית כאמצעי הרתעה והגנה. הוא הביע את החשש מהתנגדות של מדינות האיחוד הנחשבות כפרו רוסיות, כמו הונגריה וסלובקיה, ואמר כי אם לא תתבצענה פעולות הגנתיות "ההיסטוריה תשפוט אותנו".
ראש ממשלת דנמרק, שמצאה עצמה מאוימת גם על ידי ארה"ב סביב שאלת השליטה בגרינלד, מדה פרדריקסן, אמרה כי "הדבר החשוב ביותר כעת הוא לחמש מחדש את אירופה. אני לא חושבת שיש לנו הרבה זמן לכן צריך לדאוג להגנה והרתעה". לגבי המטריה הגרעינית הצרפתית היא ציינה כי "אנחנו צריכים לדון על הכל עכשיו, אז כל הרעיונות הטובים סביב השולחן צריכים להיות חלק מהדיון שלנו".
מדובר ככל הנראה באחד הרגעים הדרמטיים של היבשת מאז נפלה ברית המועצות, כאשר הברית הצפון-אטנלטית שעיצבה את היבשת נראית על סף התמוססות. בכירים ביבשת הביעו חשש כבד מהמהלכים של וושינגטון כלפי אוקראינה. צרפת כבר הודיעה הבוקר כי היא תעניק סיוע מודיעני לקייב בניסיון להתגבר על הפער שנוצר בעקבות ההחלטה של ממשל טראמפ לנתק העברת המודיעין למדינה. רוב מדינות האיחוד הביעו תמיכה מלאה באוקראינה ובהמשך שליחת נשק למדינה, וגם במעורבות של אוקראינה במסגרת הסכם שלום עתידי, ולא באמצעות כפייה על אוקראינה להיכנס להסכם שלום שמקפח אותה ועשוי לגרום לרוסיה לחזור ולהילחם.
"אני רוצה להודות למנהיגים באירופה", אמר זלנסקי בבריסל, "גם בשבוע שעבר, נשארתם איתנו, מכל אלו לא רק מילים – אנחנו מרגישים את זה. כל האוקראינים, ללוחמים, לאזרחים, למשפחות, זה נהדר לדעת שאנחנו לא לבד. תודה לכם".
יונס גר סטיורה, ראש ממשלת נורבגיה, מדינה שאינה חברה באיחוד האירופי אך נחשבת למדינה הקרובה ביותר לאיחוד האירופי שאינה חברה בו, אמר הבוקר בפרלמנט הנורבגי כי, "אנחנו במצב הבטחוני הרציני ביותר מאז מלחמת העולם השניה".
כאמור אתמול נשא הנשיא הצרפתי נאום קודר במיוחד כשפנה ל'אזרחי צרפת המודאגים'. הוא הזהיר כי "התוקפנות הרוסית לא יודעת גבולות" והוסיף כי "האיום מהמזרח חוזר והתמימות של 30 השנים האחרונות מאז נפילת חומת ברלין הסתיימה". לגבי היחסים עם וושינגטון אמר כי "אני רוצה להאמין שארה"ב תישאר לצידנו, אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים אם זה לא יהיה המקרה".
מקרון אמר שצרפת ואירופה חייבות להמשיך לעזור לאוקראינה ואסור להן לנטוש אותה, כך שיש "לעזור לאוקראינה עד שהיא תוכל להגיע למו"מ אשר יוביל לשלום יציב ואיתן עם רוסיה". בקרמלין הגיבו היום לדבריו של מקרון ואמרו כי "התחושה היא שצרפת רוצה שהמלחמה תימשך".
ברקע הדברים קיים גם החשש האירופי למלחמת סחר עם ארצות הברית ולהטלת מיסים מצד ארצות הברית על סחורות המגיעות מהאיחוד האירופי. מדינות רבות באיחוד סובלות ממשבר כלכלי וכעת לא רק שהן יצטרכו להשקיע סכומי כסף משמעותיים בביטחון, יתכן וגם הייצוא ממדינות אלו יפגע בעקבות הטלת מיסים מצד אמריקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו