הבחירות בגרמניה יערכו בעשרים ושלושה בפברואר, 2025 - שבעה חודשים לפני המועד המקורי בהן אמורות היו להתקיים הבחירות. "פיזור הבונדסטג הוא צעד חריג, אבל אנחנו זקוקים דווקא עכשיו, בזמנים מאתגרים שכאלה, לממשלה יעילה שתקבל את אמון העם. לטובת ארצנו, בחירות חדשות הן הדרך הנכונה", אמר היום (שישי) נשיא גרמניה, פרנק-ואלטר שטיינמאייר, בעת הודעתו הרשמית על פיזור הפרלמנט.
ההחלטה על קיום הבחירות המוקדמות מגיעה בעקבות התפרקות הקואליציה בראשות הקנצלר אולף שולץ. גרמניה נכנסה למשבר פוליטי לאחר שמפלגת הדמוקרטית החופשית (FDP) בראשות שר האוצר כריסטיאן לינדנר פרשה מהממשלה, מה שהוביל לאובדן הרוב הפרלמנטרי של שולץ. בעקבות זאת, הקנצלר הפסיד בהצבעת אמון בפרלמנט מוקדם יותר החודש.
לפי כלל הסקרים המתפרסמים בתקופה האחרונה, מפלגת האופוזיציה השמרנית (CDU) בהנהגת פרידריך מרץ, המשתייכת לימין-מרכז הפוליטי תהפוך למפלגה הגדולה בפרלמנט הגרמני עם כ-32 אחוזים, נתון המייצר עבורה פער גדול ממפלגתו של הקנצלר הנוכחי, מפלגת הסוציאל דמוקרטים (SPD) המגיעה רק למקום השלישי בסקרים עם כ - 15 אחוזים.
מפלגת הימין הפופוליסטי אלטרנטיבה לגרמניה (AFD) מגיעה לכ 19 אחוזים בקירוב ועשויה להתגלות כהפתעת הבחירות. מפלגת הירוקים מגיעה למקום הרביעי בסקרים.
בנאומו היום הדגיש הנשיא שטיינמאייר כי "היציבות הפוליטית בגרמניה היא נכס יקר ערך". המפלגות המרכזיות בגרמניה הצהירו כי לא ישתפו פעולה עם AfD, אך נוכחותה החזקה בפרלמנט עלולה להקשות על הקמת קואליציה יציבה ולהוביל להקמת ממשלות מורכבות יותר.
התקשורת הגרמנית מדווחת כי יריבו העיקרי של שולץ, פרידריך מרץ, כבר החל במסע הבחירות שלו, כשהוא מאשים את הממשלה היוצאת בהטלת רגולציה מכבידה ובפגיעה בצמיחה הכלכלית. הנושאים המרכזיים שילוו את קמפיין הבחירות אשר צפוי לתפוס תאוצה בתחילת ינואר, לאחר החגים הנוצריים, צפויים להיות המשבר הכלכלי ומשבר ההגירה. בהקשר הישראלי, מרץ ומפלגתו ידועים בתמיכה שלהם בישראל במלחמה האזורית שהיא מנהלת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו