שחר של איחוד חדש: שר החוץ האנטי ישראלי עוזב - מחליפתו תשנה את הקו?

האיחוד האירופי אישר אתמול (רביעי) באופן סופי את רשימת נציבי האיחוד אשר ינהלו מתחילת החודש הבא  למשך חמש השנים הקרובות את כל ענייני הפנים והחוץ של אירופה מטעם האיחוד האירופי. מדובר בתפקידים משמעותיים כאשר הנציבים, שבמהלך השבועות האחרונים נבחרו בהליך מדורג, ישמשו למעשה כשרים האחראים על מגוון תחומי השלטון וחיי היום יום של מדינות אירופה החברות באיחוד, וישפיעו גם על מדינות שאינן חברות באיחוד אך משתפות איתו פעולה.

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין שנבחרה לכהונה שניה כנשיאה רושמת  ניצחון נוסף כאשר כל 26 המינויים שהיא קידמה לנציבות אושרו בפרלמנט האירופי ברוב קולות, גם אם קטן, ויהיו תקפים לחמש השנים הקרובות.

בין המינויים הבולטים ניתן למצוא בין היתר את קאיה קאלאס, ראש ממשלת אסטוניה אשר תיכנס בתחילת שבוע הבא לתפקיד הנציגה העליונה למדיניות חוץ וביטחון באיחוד האירופי, שם היא תנסה להמשיך את המדיניות הניצית של האיחוד נגד רוסיה, ותנסה לפעול ולייצב את מערכת היחסים עם הממשל האמריקני תחת הנשיא דונלנד טראמפ. קאלאס תחליף את הנציג העליון הקודם, ז'וזפ בורל הספרדי, שהגיע ממפלגת השמאל מרכז הפוליטי והיה ידוע ביחסים הרעועים שלו עם ישראל.

נשיא המועצה האירופית הנבחר הוא אנטוניו קושטה, ראש ממשלת פורטוגל לשעבר שיחליף בשבוע הבא את שארל מישל הבלגי. בין השרים החדשים שנכנסים ניתן למצוא את אוליבר ורהלי שהוא הנציב ההונגרי שאחראי על בריאות וזכויות בעלי חיים, נושאים המשיקים מאוד לחיים יהודיים מצד ברית מילה ושחיטה. המינוי של ורהלי, יחד עם מינויו של רפאל פיטו האיטלקי לנציבות, עוררו תסיסה במפלגות השמאל בפרלמנט שסירבו לתמוך במינויים שלהם לתפקיד נציבים לאור היותם אנשי ימין מובהקים.

מצד שני, המינוי שלהם הוביל לתמיכה מצד מפלגות הימין שהתחזקו בבחירות האחרונות ויכלו לייצר רוב גם ללא תמיכה של מפלגות שמאל ומרכז פוליטי, כולל ממפלגת השמרנים והרפורמיסטים האירופים (ECR), מפלגת ימין שצמחה באופן משמעותי בבחירות האחרונות תחת חסותה של ראשת הממשלה האיטלקית ג'ורג'יה מלוני. מינוי בולט אחר הוא של האדג'ה לביב הבלגית אשר לוקחת חלק בוועידת שלום בינלאומית לפיתרון שתי מדינות לשני עמים אותה מוביל ז'וזפ בורל, בניגוד לרצונה של ישראל.

אירופה זזה ימינה

איוש התפקידים משקף במידה מסוימת את התזוזה הפוליטית ימינה באיחוד האירופי כאשר לכל מדינה מתוך 27 מדינות האיחוד יש נציג אחד בנציבות. וכך, מתוך 27 הנציבים, שכוללים את נשיאת הנציבות ו-26 נציגים מכל מדינה באיחוד, "מפלגת העם האירופית" המייצגת את הימין מרכז (EPP) הפוליטי קיבלה 14 נציגים לנציבות, מפלגת הליברלים המייצגת את המרכז הפוליטי ואשר נחלשה משמעותית בבחירות האחרונות קיבלה חמישה מושבים בנציבות, בעוד מפלגת "הסוציאל דמוקרטים" (S&D) הנוטה לשמאל מרכז הפוליטי קיבלה ארבעה מושבים בלבד.

מפלגת 'השמרנים והרפורמיסטים האירופים' שלחו נציג אחד בלבד לנציבות. למרות שאיפותיה של נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין לייצר שוויון מגדרי מבחינת מספרי הנציבים והנציבות, בסופו של יום נבחרו 16 נציבים ו-11 נציבות בלבד.

הזווית הישראלית והיהודית

מהצד היהודי והישראלי, רוב הסיכויים שעזיבתו של הנציג העליון למדיניות החוץ והביטחון באיחוד האירופי, ז'וזפ בורל, היא בשורה טובה. גורמים דיפלומטיים ישראלים שעבדו מולו הגדירו אותו פעמים רבות כעוין והוא מצידו לא חסך לרגע בביקורת כלפי ישראל, וגם בימים אלה, הימים האחרונים לסיום כהונתו, הוא מתמקד בקידום יוזמות למורת רוחה של ישראל.

מעבר לגינויים היום יומיים שהוא מוציא נגד ישראל, בורל מקדם כאמור מפגש שני במספר בהשתתפות כ-100 מנהיגים ונציגים מכל רחבי העולם אשר יערך היום בבריסל ומטרתו קידום תכנית שלום של שתי מדינות לשני עמים.

ישראל וארצות הברית החליטו להיעדר מהניסיונות של בורל לקדם תכנית שלום, אולם האחרון מנסה לייצר מורשת אישית שבה הוא פועל לטובת הפלשתינים. במסגרת המלחמה בדרום ובצפון, בורל אמנם גינה את חיזבאללה וחמאס, ואף קידם סנקציות נגד איראן בעקבות תמיכתה במלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, אך הוא גם קידם צעדים קשים נגד ישראל שנבלמו בעקבות מאמצים דיפלומטיים של המשלחת הישראלית בבריסל בראשות השגריר באיחוד האירופי חיים רגב, ובאמצעות סיוע של משרד החוץ ושיח מתמשך עם ידידותיה של ישראל באיחוד האירופי.

סיוע זה הוביל לבלימת רוב היוזמות של בורל ושותפיו באיחוד, ספרד ואירלנד, למעט בלימת סנקציות נגד אזרחים ישראלים שהוגדרו כ"מתנחלים קיצונים", "הייתי מחלק את האיחוד האירופי לשלושה זרמים שונים בהקשר הישראלי: ידידות האמת של ישראל שכוללות את צ'כיה והונגריה שתמיד תומכות פוליטית בישראל, מדינות ידידותיות שתומכות בישראל אך לא ברמה של ידידות אמת, כמו גרמניה וצרפת, והפלג השמאלי האנטי ישראלי שכולל את אירלנד, ספרד וגם את נורבגיה שאינה חברה באיחוד האירופי", מסביר הרב פנחס גולדשמידט, נשיא ועידת רבני אירופה, שמסביר כי לנציג העליון למדיניות החוץ והביטחון, שהוא למעשה הדיפלומט הבכיר ביחסי החוץ של האיחוד האירופי, יש השפעה רבה על היחס לישראל, ובאופן אוטומטי, גם על המצב של יהודי היבשת. 

"בהקשר של הקהילות היהודיות באירופה - יש השפעה למדיניות חוץ על מדיניות פנים וניתן להציג את זה סטטיסטית. בד"כ כאשר מדינות הופכות להיות עוינות באופן רשמי לישראל, אז רואים יותר סובלנות לאנטישמיות ועליה באנטישמיות במדינות הללו".

הרב גולדשמידט, אשר צפוי להיפגש עם קאלאס בעתיד הלא רחוק, מסביר כי הוא אופטימי לגבי קאלאס, "אני חושב שקאלאס תהיה יותר טובה כלפי ישראל מאשר בורל. אסטוניה היא חלק מהמדינות הבלטיות והן בסה"כ ביחסים טובים עם ישראל, כמו מדינות נוספות במזרח אירופה. אולם, באופן כללי, מאז מלחמת רוסיה-אוקראינה, המדינות הבלטיות אהבו פחות את הניטרליות שישראל גילתה במלחמה ובכך שישראל לא תמכה באוקראינה בצורה נחושה".

הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) סובר כי המינוי של קאלאס לתפקיד הנציגה העליונה למדיניות חוץ וביטחון באיחוד האירופי הוא חדשה טובה לישראל, "בורל השתמש בתפקידו לרעת ישראל, ממש באובססיביות. ולכן אם הוא לא נמצא יותר בתפקידו זו הקלה כי קשה יהיה למצוא מישהו שיהיה יותר גרוע ממנו. לגבי קאיה קאלאס, אנחנו יודעים מי היא ואנחנו לא מצפים שהיא תהיה כמו חירט וילדרס מהולנד בכל הקשור ליחס אוהד כלפי ישראל, אבל אנחנו מאמינים שהיא תהיה יותר מאוזנת כלפי ישראל. בסופו של דבר אנחנו מאמינים שלא צריך להיות אוהד ישראל גדול כדי להיות בעד ישראל – מספיק להיות הגון, כנה ישר ואובייקטיבי. מאנשים שמכירים אותה המון שנים אנחנו יודעים שיש בה כנות ואובייקטיביות ושהיא תהיה טובה יותר לישראל".

גורם בקהילה היהודית באסטוניה, אשר מכיר את קאלאס חושב גם הוא שקאלאס תהיה טובה יותר לישראל מאשר בורל, "במהלך כהונתה של קאלאס כראשת ממשלת אסטוניה היחס שלה לקהילה היהודית היה מכבד והוגן, אך לא התפתחו קשרים אישיים חמים. היא אמנם ביקרה בקהילה באירועים יהודיים משמעותיים ואף נפגשה עם ראשי הקהילה ורב הקהילה אבל בהשוואה לראשי ממשלה אחרים, לא נרקמו קשרים איתנים איתה".

לזכות קאלאס יאמר שהיא החלה את כהונתה בתקופת מגפת הקורונה והתמודדה עם המשבר שיצרה המגפה. מיד לאחר מכן, הגיע גם המשבר של מלחמת רוסיה באוקראינה, מה שדרש ממנה עיסוק ותשומת לב רבה. ובכל זאת, לאחר 7 באוקטובר, בעת הצבעת תמיכה בישראל בפרלמנט האסטוני, קאלאס נעדרה מההצבעה.

"בניגוד לדעות הניציות שלה נגד רוסיה, שם היא ברורה מאוד, וגם נגד איראן שמספקת נשק לרוסיה, נראה כי היא לא השקיעה מחשבה מעמיקה במתרחש במזרח התיכון ונטתה לאמץ את הדעה הרווחת במעגלים האירופאים. בשנה האחרונה, ובמיוחד לקראת מינויה כשרת החוץ, היא נמנעה מלהביע עמדות חד-משמעיות לטובת ישראל, מה שיכול להיתפס כבחירה אסטרטגית לשמור על ניטרליות מסוימת למען קידום הקריירה שלה. במקביל, בהחלט אי אפשר להגדיר אותה כעוינת כלפי ישראל", אומר הגורם בקהילה היהודית האסטונית.

"לאביה של קאלאס, סים קאלאס, שהוא דמות מרכזית באסטוניה ובעבר שימש כנשיא הבנק המרכזי במדינה, כשר החוץ וכראש הממשלה, יש חברים יהודים רבים והיו לו יחסים טובים עם ישראל. הוא גם הוביל עסקאות נשק של אסטוניה עם ישראל ופיתח קשרים חמים עם דמויות מרכזיות בקהילה היהודית. יש גם שמועות לא מאומתות שלמשפחתה יש עבר יהודי כלשהו בדורות הקודמים. אבל בסופו של דבר אני חושב שהיא תעשה מה שטוב עבור הקריירה שלה והיחס שלה כלפי ישראל ייגזר רבות מהאינטרסים הפוליטיים שלה, וכאן נכנסת החשיבות של ארצות הברית לתמונה. הרי אין לה דעות מוצקות נגד ישראל ואם טוב לה להיות עם ישראל היא תהיה לטובת ישראל, ואם יהיה לה טוב להיות נגד ישראל אז היא תהיה נגד ישראל. מעניין לראות איזו מערכת יחסים תהיה לה עם ממשל טראמפ, זה ודאי ישפיע עליה ועל האופן שבו היא תתייחס לישראל".