שר החוץ גדעון סער יגיע בשבוע הבא לבריסל, לקראת מפגש עם נציגי האיחוד האירופי ביום שני. המפגש ייערך במסגרת מועצת האסוציאציה, המפקחת על יישום ההסכם המגדיר למעשה את היחסים עם האיחוד האירופי, שותף הסחר המרכזי עם ישראל. נציב החוץ הקודם של האיחוד, ז'וזפ בורל, פעל להביא להשהיית ההסכם בניסיון ללחוץ על ישראל להפסיק את המלחמה, יחד עם אירלנד, ספרד ומדינות נוספות. לצד הרחבת שיתופי הפעולה, האיחוד גם מגדיר את המאבק באיום הגרעין האיראני כקריטי לביטחונו.
במפגש ינכחו שרי החוץ של כל 27 מדינות האיחוד. טרם המפגש, פעלו המדינות לגיבוש מסמך מדיניות מוסכם בקשר ליחסים עם ישראל. בשל הצורך בהסכמה פה אחד במדיניות האיחוד, מדובר בתהליך גיבוש ארוך ומייגע אך כזה שבסופו של דבר נוצרת המסגרת ליחסים המיוחדים והרגישים עם ישראל. תוכנו של המסמך הגיע ל"ישראל היום".
המסמך עצמו לא חוסך ביקורת חריפה מישראל – בעיקר על בסיס המדיניות ביהודה ושומרון והמלחמה בעזה. המסמך כולל את סעיף ההגבלה המסורתי שמחריג את יהודה ושומרון מתחולתו של ההסכם, וכן מזכיר את תמיכת האיחוד בחזון שתי המדינות ובהתנגדות לתוכנית טראמפ להוצאת האוכלוסייה הפלשתינית מהרצועה. במסמך ישנה התחייבות של האיחוד להיאבק ב"אלימות מתנחלים קיצונים", לצד תמיכה באונר"א וקריאה לישראל לאפשר את פעילותה. גם בעניין בתי הדין הבינלאומיים – האיחוד דבק בעמדתו התומכת בהם, בסמכותם ובמימוש הצווים שהוציא נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט.
למרות זאת, יש להגיד: מדובר בתבוסה למחנה האנטי-ישראלי באיחוד האירופי, שנראה שאיבד את עמדת ההנהגה לאחר עזיבתו של ז'וזפ בורל. מדינות כמו אירלנד, בלגיה, ספרד ומלטה שאפו לכפות על ישראל בחירה – הפסקת המלחמה, ויתור על יהודה ושומרון וצעדים נוספים בתמורה להמשך היחסים המיוחדים עם האיחוד. כעת, לצד ההטפות בדבר "הפרת זכויות האדם" הצליח המחנה הפרו-ישראלי בהנהגת מדינות כמו גרמניה, דנמרק, הונגריה, צ'כיה ואוסטריה לקדם שיח על קידום שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה, המסחר, המדע והחינוך, טכנולוגיה, תחבורה ומלחמה בטרור.
תזכורת: "הסכם האסוציאציה" הוא הסכם המהווה מסגרת משפטית ליחסים המיוחדים בין ישראל לבין האיחוד האירופי. הוא נחתם ב-95 ונכנס לתוקף ב-2000. לדוגמא, במסגרתו נחתמו הסכמי הסחר החופשי והסכם הורייזן, והצטרפה ישראל לתוכנית המחקר והפיתוח הגדולה בעולם, שהיקפה נאמד ב-95.5 מיליארד יורו. בורל איים למעשה לפתוח מחדש את ההסכמים על בסיס הטענה להפרת זכויות אדם – ועל ידי כך לאיים על ישראל בפגיעה קשה.
אחד ההיבטים החשובים של המסמך: תמיכה נחרצת בהעמקת שיתופי הפעולה המחקריים והחינוכיים עם ישראל. בתקופה שבה החרם האקדמי נגד ישראל נמצא במומנטום חסר תקדים, תמיכה מוסדית שכזאת עשויה להיות מכרעת בבלימת ה-BDS באחת מהחזיתות שבה גרף הישגים לאחרונה. התמיכה המפורשת של האיחוד בתוכנית +Erasmus, המאפשרת לסטודנטים וחוקרים ישראלים להשתלב במוסדות מובילים באירופה ולהיפך, מהווה מענה מעשי לניסיונות החרם האקדמי, ומבטיחה את המשך קיומם של ערוצי שיתוף פעולה אקדמיים חיוניים בין ישראל לאירופה.
בהקשר הגרעיני, האיחוד מגדיר את בלימת איראן כ"עדיפות ביטחונית מרכזית", תוך שהוא מתריע כי התקדמותה הגרעינית בחמש השנים האחרונות נעשית ללא כל הצדקה אזרחית אמינה ומעוררת "דאגה מרבית". איראן מוצגת כ"איום ממשי על השלום העולמי". הביקורת נוקבת במיוחד בכל הנוגע לאספקת טילים ומל"טים לרוסיה, המהווה לדברי האיחוד "איום ישיר על ביטחון אירופה", ובהתייחס לפעילותה החתרנית במזרח התיכון באמצעות זרועותיה הצבאיות - החות'ים, חיזבאללה וחמאס.
אחרי מערכת היחסים העכורה במיוחד עם בורל ושר החוץ דאז ישראל כ"ץ, נראה שכניסתם לתפקיד של הנציבה החדשה מאסטוניה קאיה קאלאס ושר החוץ גדעון סער פתחה דף חדש ביחסים. לצד ביקורת חריפה שצפוי סער לקבל במהלך המפגש מצד שרי חוץ של מדינות עוינות לישראל, הדרישה לקידום פתרון שתי המדינות ונסיגה מסוריה ועזה – האיחוד יבקש לקדם שורה ארוכה של שיתופי פעולה ארוכי טווח שעשויים להיות משמעותיים מאוד לישראל.
המפגש מתקיים על רקע ההתרחקות בין ארצות הברית לאירופה, כאשר ישראל מתייצבת מחדש כשחקן מפתח שיכול לגשר בין היבשות ולסייע לאירופה בהתמודדות עם אתגריה הביטחוניים העתידיים. אירופה מצידה מגיעה למפגש עם גישה שונה, בעקבות כניסתה של קאיה קאלאס לתפקיד הנציגה העליונה למדיניות חוץ וביטחון באיחוד האירופי. בניגוד לקודמה בתפקיד, ז'וזפ בורל, שהוחרם על ידי משרד החוץ הישראלי בשל יחסו העוין, קאלאס מציגה גישה מאוזנת יותר כלפי ישראל.
במסמך המקדים לפגישה, האיחוד משבח את ישראל בנושאי שוויון מגדרי, זכויות הקהילה הגאה והתפתחות טכנולוגית, ומדגיש את רצונו להרחיב את שיתופי הפעולה במגוון תחומים - מתחבורה והייטק ועד מלחמה בטרור ופרויקטים לחיזוק יציבות המזרח התיכון.
המפגש יתחלק לשני חלקים: בראשון יתקיים שיח פתוח בין שרי החוץ של 27 מדינות האיחוד עם שר החוץ הישראלי, כאשר מדינות כמו ספרד ואירלנד צפויות למתוח ביקורת על ישראל ולזכות במחיאות כפיים בקרב תומכיהם בבית, בעוד אחרות יתמקדו בהרחבת שיתופי הפעולה. בחלק השני תתקיים ישיבה ממוקדת בין שר החוץ סער לקאיה קאלאס, שבה צפויה להישמע גם ביקורת על המלחמה בעזה והמדיניות באיו"ש, לצד קידום עמדות האיחוד בנוגע לאונר"א, תהליך השלום ופתרון שתי המדינות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו