לאחר הוצאת צווי המעצר: ויקטור אורבן וחירט וילדרס מתייצבים לצד נתניהו

בהסתכלות אירופאית, אחד החששות הגדולים ביותר הוא שהקונפליקט במזרח התיכון יגרום לפיצול ומחלוקות פנימיות בחברה האירופאית. כעת, אחרי ההחלטה של כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג, להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, עושה רושם שהחששות מתממשים ואפילו ההנהגה האירופית מוצאת עצמה במחלוקת קשה.

המדינה האירופאית הראשונה שהזמינה את ראש הממשלה והודיעה שלא תאכוף את הצווים היא הונגריה. כבר לפני מספר חודשים הודיעה המדינה שמכהנת בימים אלה כנשיאה תורנית באיחוד האירופי שלא תפעל בהתאם לצווי בית הדין הפלילי הבין לאומי נגד נתניהו והבוקר אמר ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן כי יזמין את נתניהו לבקר בהונגריה והצו נגדו לא יופעל. ראש ממשלת הונגריה תקף בראיון לרדיו מקומי את הוצאת הצו והצהיר שנתניהו יוכל להגיע למדינה שהינה חלק מהאיחוד האירופי בבטחה.

גם באוסטריה וצ'כיה תקפו את ההחלטה ובמדינות שוקלים כיצד לפעול נגד ההחלטה של בית הדין הפלילי. מי שנמצאת בדילמה משמעותית היא גרמניה שמחד מחויבת לפעול בהתאם לצווים מתוקף חתימתה על אמנת רומא, ומאידך, קשה לראות את המדינה מפעילה צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל.

בבריטניה ישנה מחלוקת משמעותית בעניין ובשלב זה המדינה עוד לא הודיעה כי תאכוף את הצווים. בהולנד, שהביקור של שר החוץ שלה נדחה לאחר שהייתה הראשונה להודיע על כך שהיא תכבד את הצווים של בית הדין הפלילי בהאג, גוברת המחלוקת כאשר הבוקר הודיע חירט וילדרס, מנהיג המפלגה הגדולה בקואליציה בפרלמנט ההולנדי, המפלגה למען החירות (PVV), שהוא "גאה לפגוש בקרוב את ידידי בנימין נתניהו". וילדרס הוסיף בציוץ שהעלה ברשת X (טוויטר לשעבר) כי "במקום שהקילה הבין לאומית תתמוך בישראל שהותקפה על ידי חמאס ראשיה מתמודדים עם צווי מעצר – העולם השתגע".

במקביל, שורה של מדינות ובהן אירלנד, ספרד, צרפת, הולנד ומדינות נוספות הודיעו כי יכבדו את החלטת בית הדין הפלילי הבין לאומי ויאכפו את צווי המעצר במידת הצורך. לעומתן, ולצד המדינות האירופאיות האמורות, דמויות בכירות בממשל העתידי של דונלד טראמפ איימו בהטלת סנקציות על בית הדין ועל מדינות שיאכפו את צוווי המעצר, וגם ממשל ביידן גינה את החלטת בית הדין הפלילי, ונראה שהמחלוקת סביב הוצאת צווי המעצר נמצאת רק בתחילתה