מסתמן: האיחוד האירופי ימשיך במדיניות הסנקציות נגד ישראל - גם בתקופת טראמפ

כצפוי, שר החוץ האירופי היוצא בורל נכשל בניסיונו לשכנע את שרי האיחוד להטיל איסור על ייצוא סחורות מיו"ש לאיחוד ולהשעות את הדיאלוג הפוליטי עם ישראל • למרות הממשל החדש בוושינגטון והחלפתו של בורל, באיחוד מתכוונים להמשיך במדיניות הסנקציות נגד ישראלים: "עבורנו זה עיקרון הנשען על החוק הבינלאומי" • במהלך החודש: האיחוד יכנס פסגה לקידום פתרון שתי המדינות, ללא ישראל וארה"ב

בורל. ניסה לסיים את הקדנציה בצעד משמעותי נגד ישראל. צילום: רויטרס

על אף רצונו לסיים את הקדנציה שלו בתפקיד עם מהלך משמעותי נגד ישראל, ז'וזפ בורל, הנציב העליון למדיניות החוץ והביטחון באיחוד האירופי נכשל היום (שני) בניסיונו להשעות את הדיאלוג הפוליטי עם ישראל ולהגיע להסכמה עם מדינות האיחוד על החרמת סחורות המיוצרות מעבר לקו הירוק. לצורך אישור המהלך, נדרש בורל לתמיכת כל 27 החברות באיחוד, אך לאחר ישיבה שלוותה בלא מעט וויכוחים ומחלוקת - רוב שרי החוץ של מדינות האיחוד סירבו לתמוך במהלך. נפילת ההצעה של בורל הייתה צפויה, אך מטרתו הייתה בעיקר הצהרתית וקריאת כיוון למחליפתו ולמדינות העולם.

"זוהי מלחמה נגד הילדים, 70 אחוז מהקורבנות הם נשים וילדים", אמר במסיבת עיתונאים לסיכום התכנסות שרי החוץ של מדינות האיחוד, "הגיל הנפוץ של הקורבנות במלחמה הוא חמש, מהחטופים ועד עשרות האלפים שסובלים מהתנאים הכי גרועים". הוא הביע צער על כישלון המהלך שהוביל, עליו פורסם לראשונה ב"ישראל היום", ואמר: "הצעתי למועצה להשעות את הסכם האוסוציאציה עם ישראל, ההצעה לא נתקבלה - אבל לכל הפחות שמתי על השולחן את כל המידע שהארגונים הבינלאומיים אספו לגבי האופן שבו המלחמה מתנהלת".

קאיה קאלאס, שרת החוץ האירופית הבאה. פחות לעומתית כלפי ישראל מבורל, צילום: אי.פי.אי

בורל ביקש לקדם מהלכים דרסטיים במפגש הנוכחי כדי לייצר "מורשת מדינית" לקראת סיום כהונתו בסוף החודש. מחליפתו היא קאיה קאלאס, ראש ממשלת אסטוניה לשעבר המחזיקה במדיניות מאוזנת יותר בנושא הפלשתיני, ומדיניות לעומתית יותר משל בורל ביחס לאיראן ורוסיה.

למעשה, בורל ניסה לכפות הפסקת אש מיידית בעזה ובלבנון דרך לחץ משמעותי על ישראל, תוך איום על הסכמי סחר החשובים לה והיחסים הדיפלומטיים הקרובים בין האיחוד לישראל. בקשתו של בורל, התמקדה בין היתר בפתיחת הסכם האסוציאציה המאגד את מערכת היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי, בשל "הפרת זכויות אדם" במלחמה בעזה, ביהודה ושומרון ובלבנון.

מי שתמכו בהצעתו של בורל היו אירלנד וספרד, וייתכן שגם מדינות נוספות. מספר מדינות החליטו שלא לנקוט בעמדה לכאן או לכאן, ומדינות אחרות כמו אוסטריה, איטליה, גרמניה, דנמרק, הונגריה, הולנד וצ'כיה סירבו להשעות את הדיאלוג הפוליטי עם ישראל. חלק מהמדינות גם סירבו לתמוך בהחרמת סחורות ומוצרים המגיעים מישובים ביהודה ושומרון - מה שהוריד את ההצעות מסדר היום.

הנשיא הנבחר טראמפ. לא צפוי להמשיך במדיניות הסנקציות נגד ישראלים, צילום: אי.אף.פי

בסוגיית הסנקציות נגד ישראלים, בעוד נראה שהממשל החדש בארה"ב יזנח את המדיניות הזאת - באיחוד האירופי ממשיכים להכין סנקציות נגד ישראלים, וייתכן שכבר החודש נראה סבב נוסף של עיצומים על ישראלים וארגונים שונים בישראל. "האיחוד האירופי ימשיך ככל הנראה עם הטלת סנקציות על מתנחלים אלימים שמבצעים מעשי טרור, גם אם ארצות הברית תאצור את מדיניות הסנקציות נגדם. עבור האיחוד האירופי זה עיקרון הנשען על החוק הבינלאומי ויש להמשיך ולנקוט בסנקציות אם האלימות תימשך", מסר גורם באיחוד.

המהלך האחרון בכהונתו של הנציג העליון בורל הנוגע למזרח התיכון יתרחש בעוד עשרה ימים, ב-28 לנובמבר, כאשר הוא יכנס ועידה בינלאומית לקידום פתרון שתי המדינות. ההערכה היא שעשרות מדינות ישלחו נציגים לוועידה, ביניהם מדינות ערב, מדינות אפריקאיות ומדינות אירופיות. ארה"ב וישראל לא צפויות להשתתף בפסגה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר