"בושה עליכם ועל מה שעשיתם לישראלים": הפרעות באוהדי מכבי ת"א זעזעו את אמסטרדם

בכיכר המרכזית של אמסטרדם, ה'דאם סקוור', בין להקות היונים המפורסמות, ניצב במרכז הכיכר אדם עם זקן ושיער לבן, ולידו מונפים כמה דגלי פלשתין, תמונות גרפיות קשות של ילדים פלשתיניים מתים, וחומר תעמולה רב שלטענתו מעוות את ההיסטוריה.

ברקע מושמעת הקלטה באנגלית שנשמעת היטב לכל מי שעובר ליד המתחם המאולתר שהוא הקים. צוות טלוויזיה מקומי ניגש אליו ומבקש לראיין אותו, אך הוא מסרב, "אני לא מעוניין לדבר היום עם התקשורת", הוא אומר. הצוות מנסה לשכנע אותו ללא הצלחה עד שהם עוזבים. מייד לאחר מכן מגיעים אליו שלושה אנשים שמדברים צרפתית וצועקים לו באנגלית, "בושה עליכם על מה שעשיתם אתמול לישראלים", הוא צועק עליהם בחזרה, "זו הבושה שלכם".

אחרי חילופי דברים הם עוזבים. "זה קורה הרבה שאנשים צועקים עליי", אני שואל, "אני לא מתרגש. ישראל מבצעת רצח עם ואנחנו מגיעים לכאן מדי שבוע כדי להראות לכולם מה ישראל והציונים עושים". ברקע, אנשים עוברים, חלק עוצרים, וחלק קטן אף תורם כסף לקופה מאולתרת מפלסטיק שנמצאת בחזית המתחם.

"בשלב כלשהוא אתמול אחר הצהריים הבוס שלי התקשר אליי ואמר לי לסגור את החנות ולעזוב עד שהדברים ירגעו", מספר יאן, צעיר הולנדי בשנות העשרים לחייו שעובד בחנות שירות הנמצאת בסמוך לכיכר. "כבר בשעות אחר הצהריים היו כאן מאות ישראלים ופרו פלשתיניים, אבל גם הרבה שוטרים. היה נראה שהם די בשליטה על האירוע, לא ברור לאן נעלמו בלילה". יאן מתאר מציאות כאוטית של עימותים אלימים שהחלו עוד הרבה לפני המשחק.

"אנחנו רגילים למכות של מחנות אוהדים, זה היה משהו אחר, פעם ראשונה שאני נתקל בכזו עוינות. מצד אחד אנשים עם דגלי פלשתין, מצד שני, אנשים עם דגלי ישראל. היה מתח ואלימות שלא רואים במשחקי כדורגל, כך שדי ברור שזה לא היה ריב בין מחנות אוהדים".

פעם אחת ראה יאן צעיר בעל חזות ערבית מקלל ישראלים ושולף את האצבע האמצעית שלו, כאשר הישראלים רודפים אחריו עד שהמשטרה מתערבת. פעם אחרת הוא ראה מכות ואלימות קשה בין המחנות עד שהמשטרה עצרה מספר אנשים שהיו מעורבים בתגרה.

התקשורת ההולנדית לא נותרת אדישה

"התקשורת בהולנד מסקרת את הנושא סביב השעון, הבנתי שגם היו נעדרים ישראלים, אני לא יודע מי צודק ומי לא, אבל מה שברור זה שהשיח על הסכסוך מפצל את החברה שלנו. אין כמעט אדם שאין לו דעה בנושא, כל החברים שלי שכמעט כולם נולדו כאן, ולמרות שהם לא באמת צד בנושא, מחזיקים בעמדה כלשהי.

חלק תומכים בישראל, חלק בפלשתינים, וזה מגיע למריבות של ממש בינינו. זה לא אמור להיות כך, כדורגל אמור לחבר בין אנשים ולא להפריד. אני אוהד אייאקס ולכאורה אני אמור להיות שמח הבוקר כי שיחקנו מצוין, אבל אחרי שראינו את הסרטונים כולנו קמנו עם תחושה של כבדות. זה נראה ממש רע".

טיפה קדימה, מתחת לאנדרטת הזיכרון למלחמת העולם השניה ולשואה, עומד לורנסו, עובד עירייה אשר אחראי שאנשים לא יחנו את האופניים שלהם בתוך הכיכר. "היה פה טירוף מוחלט אתמול. היו שני מחנות שרבו וזה לא היה סביב כדרוגל מהסיבה הפשוטה שהמחנה שרב עם הישראלים לא הכיל בתוכו את אוהדי אייאקס. אלה לא אוהדי הקבוצה, הם באו לחפש משהו אחר".

על פחי האשפה הנמצאים מתחת לאנדרטה, ממש ליד לורנסו, מרוססות כתובת גראפיטי עם הכיתוב "Free Palestie" ו – "Fuck Israel". לורנסו מסביר שקרבות הרחוב התרחשו לא רק בכיכר המרכזית, אלא בכל מרכז העיר ובחלקים נוספים, "אני לא מבין למה הם רבים כאן על מה שקורה במזרח התיכון. כבר ראיתי בעבר חוליגנים הולכים מכות, אבל אחרי מה שראיתי אתמול במהלך היום ואת הסרטונים מהלילה זה ברור שמדובר על שנאה אחרת. הפלשתינים אפילו הרביצו לבחורות".

ביקורת קשה על ראשת העיר אמסטרדם

הסרטונים הקשים שרצו ברשתות החברתיות הכריחו את ראשת העיר, פמקה הלסמה, להוציא הצהרה שבה גינתה את התקריות האנטישמיות, אבל יש כאלה שמניפים אצבע מאשימה כלפיה בשל הסובלנות שהיא מגלה כלפי מחאות אנטי ישראליות, "ראש העיר מגנה את מה שקרה, אבל יש לה אחריות רבה למצב הזה", אומרת אסתר וואט, עורכת ראשית בשבועון ההולנדי יהודי NIW, "היא אפשרה את הפגנות השנאה על רקע פתיחת מוזיאון השואה, היא לא עושה דבר כדי לעצור את המיצגים בתחנות הרכבת וטוענת שזה באחריות הנהלת הרכבות, ההפגנות באוניברסיטאות ממשיכות, היא לא עצרה הפגנה שנערכה סמוך למיקום טקס הזיכרון בשבעה באוקטובר.

היא צריכה להתפטר לעזוב את המשרה שלה, הזהירו אותה שזה יכול לקרות והיא לא עשתה מספיק. יהודים לא מרגישים בטוחים באמסטרדם, רק אתמול ציינו טקס זיכרון מוקדם לליל הבדולח ואנחנו עדים לתמונות שמזכירות את העבר, רק שזה קורה בשנת 2024 באמסטרדם. השוטרים ההולנדים מפחדים מהפורעים, ילדים יהודים עוזבים בתי ספר כלליים ועוברים לבתי ספר יהודיים בגלל התקפות אנטישמיות, חייבים להתאחד ולהרים קול נגד מה שקורה באמסטרדם ובחלקים נוספים במדינה".

דיון חירום בעירייה

הלחץ על ראש העירייה הוביל לדיון חירום שיערך ביום שלישי במועצת העיר של אמסטרדם, "התעוררנו הבוקר לסרטונים מזעזעים ובהם יהודים ואנשים בעלי אזרחות ישראלית מותקפים בשל הזהות שלהם. אלה היו אנשים עם רקע ערבי, פרו פלשתיני, נהגי מוניות, היו כאן מרדפים בתוך סמטאות העיר שהזכירו לי תקופה חשוכה מאוד בהיסטוריה של אמסטרדם, את תקופת השואה. ראשת העיר תצטרך לענות על שאלות ביום שלישי הקרוב ולהסביר איך יצא שלא הצלחנו להגן על יהודים שהגיעו לעיר שלנו", אומר דן וינאנטס, חבר מועצת העיר אמסטרדם, "צריך להבין את אופן הפעילות המבצעית של המשטרה כדי להבין איך קרה שכנופיות והמון אדם פרו פלשתיני תקף יהודים באמצע הרחוב. זה שהדבר קרה באמסטרדם מראה על השאלות הלגיטימיות של יהודים לגבי הביטחון שלהם פה ויש להתייחס אליהן יותר ברצינות".

וינאנטס נשמע מאוד מוטרד מהמצב הנוכחי ומעתיד היהודים בעיר, "השאלה המרכזית היא איך מחזירים ליהודים את הביטחון, והתשובה בעייתית. יש אנשים בחברה שלנו שמרגישים חזקים מספיק כדי להרגיש ביטחון לשתף באינטרנט מעשים ברוטאליים שהחברה שלנו לא יכולה לקבל. לכולנו ברור שאם אדם ילך עם דגל פלשתין במרכז העיר לא יעשו לו דבר, אבל אדם שילך עם דגל ישראל יספוג בסבירות גבוהה קריאות גנאי ומעשים אלימים. אני מאוד מודאג מהעתיד, אנחנו צריכים לעצור את כל האנשים שביצעו את המעשים הללו ולהעניש אותם בחומרה, אבל זה לבד לא יספיק. הרי יהיו עוד הפגנות, עוד מחאות, עוד אנשים שעשויים להרגיש בנוח ולהרגיש שאלימות הזאת כלפי יהודים וישראלים לגיטימית. צריך לבצע שינוי תרבותי וחינוכי עמוק, אבל אין הרבה סיבות להיות אופטימי".

דאגה בקהילה היהודית באמסטרדאם

בקהילה היהודית נשמעים קולות דומים, "אמי הייתה ניצולת שואה ולפני 15 שנה, כשעוד הייתה בחיים, היא אמרה לי שמה שקרה בליל הבדולח עוד יחזור. אמרתי לה שדבר כזה לא יכול לקרות בהולנד, זו המדינה הבטוחה בעולם. והנה זה קרה, היא צדקה. אני ממש מזועזעת", אומרת אלן ואן פרעך, נשיאת הקהילות היהודיות בהולנד IPOR, "אני גרה באוטרכט ומחר יש הפגנה פרו פלשתינית גדולה שעוברת דרך מקומות עם זהות יהודית, וזה כולל רחובות צרים. זה בהחלט מדאיג. מדובר על קבוצות פורעים מאורגנות שעוברות מתחת לרדאר של המשטרה והם מחפשים לפגוע ביהודים כי הם לא אוהבים אותם. אין לזה קשר לכדורגל".

מלבד הדאגה הגדולה של יהדות הולנד, התגלתה גם סולידריות יוצאת דופן מצד הקהילה היהודית. חברי הקהילה הקימו חמ"ל מאולתר בבניין מחוץ לאמסטרדם והחלו לאתר ישראלים, לשלוח אליהם נהגים, ולהביא אותם לקום מבטחים עד הטיסה.

חברי הקהילה גייסו עובדים ועובדות סוציאליים, אנשי רפואה, סיפקו לישראלים אוכל ושתיה, וניהלו רישום מדויק כדי לייצר שליטה על האירוע, "אנשי הקהילה הקימו את המתחם הזה ודרך קבוצות וואטסאפ הגענו להמון ישראלים", מספר נתי בנט, יו"ר משותף של התאחדות הסטודנטים היהודיים בהולנד, "נוצר כאן מערך שלם שתפקידו לייצר ביטחון לאוהדי הכדורגל שהגיעו מישראל. מאחר ואני מדבר עברית, התקשרו אליי וביקשו שאגיע כדי לתרגם במידה ויהיה צורך בכך. תיאמנו הכל עם המשטרה ואנחנו כאן בשביל האחים שלנו מישראל ונעזור להם ככל שנוכל".