ה"פרנקפורטר אלגמיינה", מהעיתונים הנחשבים במדינה, פרסם השבוע כי משרד החוץ הגרמני מעוניין להגיש לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג תסקיר ובו גרמניה תביע את הסתייגותה מהגשת צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. בכך תהיה גרמניה למדינה השנייה שעומדת לצד ישראל נגד המהלך שמוביל תובע ביה״ד כרים חאן.
במהלך החודש אישר ביה״ד למדינות החברות בו להגיש את הערותיהן לבקשתו של תובע להוציא צווי מעצר למדינאים הישראלים. המדינה הראשונה שדווח כי תעשה זאת הייתה בריטניה, אלא שלאחר מכן דווח בתקשורת הבריטית כי ממשלת הלייבור החדשה מתכוונת לסגת מהסתייגותה.
לאחר ביקורו של שר החוץ הבריטי הנכנס, דיוויד לאמי, דיווחנו ב״ישראל היום״ כי הממשלה החדשה מבקשת לנהל דו-שיח עם ישראל על הסוגיה וכי האפשרות שבכל זאת תתנגד לצווים עודנה קיימת.
הגשת ההסתייגויות עשויה לסייע, לכל הפחות, בדחיית ההחלטה של ביה״ד על הצווים ובישראל תולים תקוות מסוימות במהלך.
בעוד שבריטניה טענה כנגד סמכותו של ביה״ד על אזרחים ישראלים, העיתון הגרמני מדווח שהממשלה בברלין בחרה להציג טיעון שונה. לפי הדיווח, גרמניה תבקש לטעון כי התיק אינו קביל משום שהמלחמה עודנה מתמשכת, ולכן כל החלטה כעת תהיה שלא בשעתה.
טיעון נוסף במסמך ההסתייגות הגרמנית, הוא כי יש לאפשר למערכת המשפט הישראלית לחקור את הטענות ולהכריע בסוגיות בהן ישראל מואשמת, בטרם ייטול על עצמו הטריבונל הבינלאומי את המשימה. המסמך הגרמני לא מתייחס לגופן של טענות התובע כנגד הבכירים הישראלים, אך עצם הידרשותו של ביה״ד לטענות שמועלות כנגד דרישתו של התובע עשויה לעכב את אישור הצווים לפרק זמן משמעותי.
בניגוד לביה״ד הבינלאומי לצדק (ICJ) העוסק בסכסוכים בין מדינות, ביה״ד הפלילי הבינלאומי (ICC) עניינו הוא ביחידים בלבד. אם יאושרו הצווים על ידי שופטי ביה״ד, יהיו המדינות החברות מחויבות, לפי אמנת ביה״ד עליה הן חתומות, לעצור את נתניהו וגלנט אם יגיעו לשטחן.
לצד זאת, יש לציין שארה״ב אינה חברה בביה״ד ואף קיימת בה חקיקה הנועדה למנוע ניסיונות שלו לנהל הליכים נגד אזרחים אמריקנים. על אף ההתנגדות הפומבית שהביע ממשל ביידן לעצם ההחלטה של התובע לבקש את הצווים, לא קידם הבית הלבן מהלכים משמעותיים נגדם, וזאת על אף קריאות בקונגרס האמריקני לעשות זאת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו