בלגיה הולכת לקלפיות - ובקרב היהודים גובר החשש מהעתיד

בזמן שכל אירופה עסוקה בבחירות לפרלמנט של האיחוד, לאזרחי בלגיה יש היום שתי הצבעות נוספות להשתתף בהן: לבית המחוקקים הפדרלי ולפרלמנטים המחוזיים. לא מדובר במותרות: בריסל מחייבת להצביע, ואת הסרבנים - קונסת.

מה מעניין את הבלגים בבחירות האלה? "בבלגיה יש דאגה רבה לנוכח הפשע המתגבר, יוקר המחיה, עלויות הדיור וגם ההגירה", מסביר בלז ואן דר לינדן, כתב "רדיו יודאיקה" הבלגי, "המדינה מתמודדת עם לא מעט בעיות מאתגרות, והתושבים מצפים להרגיש בטוחים יותר, בדגש על הערים הגדולות".

"צונאמי נגד ישראל"

כך, למשל, לאחרונה הגדירו גורמי משטרה באירופה את העיר בריסל כ"בירת הקוקאין האירופית", ומלחמות בין סוחרי סמים וכנופיות רחוב, שכוללות גם ירי חי, הפכו לתופעה מדאיגה ברחובות אנטוורפן ובריסל.

בראשות הממשלה עומד אלכסנדר דה קרו, יו"ר "המפלגה הדמוקרטית־ליברלית הפלמית" מהימין־מרכז, אך סיכוייו לזכות בקדנציה נוספת אינם גבוהים.

הסקרים צופים התחזקות של מפלגות בקצוות הן בימין והן בשמאל. בלגיה מחולקת בין וולוניה דוברת הצרפתית בדרום לבין פלנדריה דוברת ההולנדית בצפון, והממשלות מורכבות מקואליציות משני האזורים. שתי מפלגות פלמיות לאומניות צפויות להתחזק מאוד. ל"פלאמס בלאנג", התומכת בהיפרדות פלנדריה, צופים לפחות 25% מהקולות, ל"ברית הפלמית החדשה" - כ־20%.

בצד הוולני, המפלגה הסוציאליסטית אמורה לגרוף כרבע מהקולות ולגבור על הליברלים ועל מפלגת הפועלים מהשמאל הקיצוני. הוסיפו לכך את העובדה שרוב המפלגות אינן מעוניינות להקים קואליציה עם הקיצונים מימין - ויתברר כמה קשה תהיה הרכבת הממשלה הבאה בבריסל.

גם מקומם של ישראל והחיים היהודיים אינו נפקד מהאג'נדה. השיח נגד המדיניות של ישראל הפכה למגרפת קולות מצביעים - בעיקר בקרב השמאל הקיצוני והמהגרים, אך לא רק.

מפלגות המרכז, שחלקן הגנו בעבר על ישראל, כבר עושות זאת פחות, כנראה מתוך חשש לפגיעה אלקטורלית. בשורה התחתונה, רוב הממסד הפוליטי מתייצב נגד המדיניות הישראלית, ולא ברור אם בממשלה הבאה יישארו כיסי תמיכה בירושלים, וזה עוד במקרה הטוב.

"היהודים מפחדים"

יתרה מזאת, מכיוון שבבלגיה יש חלוקת סמכויות בין הממשלה הפדרלית לבין המחוזות, יש חשש שבבחירות במחוז בריסל תתחזק המפלגה הקומוניסטית העוינת מאוד את ישראל ותקים קואליציה שתקשה על ירושלים לפעול באחת מהבירות החשובות באירופה.

ובלסוף, נכון להיום, בצד הפלמי יש שתי מפלגות אופוזיציה שתומכות בישראל, אך יש יהודים שחוששים מהן בעקבות הסתייגותן משחיטה. אחת מהן גם תומכת באיסור של ברית מילה.

"יש אווירה אנטי־ישראלית ברחובות, ומובן שזה משפיע בסופו של דבר על היחסים בין יהודים למוסלמים", אומר ל"ישראל היום" מוריס טל, נשיא הקהילה הספרדית בבריסל.

"בטלוויזיה כאן מראים כל הזמן את הילדים הרעבים בעזה, את זה שהם איבדו מהמשקל שלהם, והכל מכוון נגד צה"ל וישראל. יש גם הרבה שקרים ומניפולציות, ואנשים נופלים לתוך זה. כשהאנטישמים רואים את מה שמוקרן בטלוויזיה, האנטישמיות שלהם מועצמת. הנוער המוסלמי מערבב בין ישראל ליהודים, וזה מסוכן. לשים את דגל פלשתין נהיה אופנתי, יש גרפיטי נגד ישראל בכל מקום וזה כמו גל צונאמי נגד המדינה".

סקר, שנערך בקרב האוכלוסייה הכללית בבלגיה בחודש מאי, גילה כי אחד מכל ארבעה תושבים בבריסל מחזיק בתפיסת עולם אנטישמית. 28% מהבלגים חושבים שיהודים "הם לא כמו אנשים אחרים"; 38% חושבים שהיהודים "נוכחים מדי בעולם הפיננסי".

אמנם בערים הגדולות יש הגירה מוסלמית שבתוכה יש תפיסות עולם אנטישמיות, אך אי אפשר להסביר את כל מופעי האנטישמיות בהשפעת האסלאם. רק בסופ"ש האחרון ביטל אולם אירועים בעיר אנטוורפן אירוע של בית ספר יהודי בגלל "מה שקורה בעזה", והתקריות האנטישמיות במגמת עלייה.

הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), חווה אותה מקרוב. "לאחרונה הבן שלי בן ה־12, שהיה לבוש כחרדי, עמד בכניסה לבניין שלנו בבריסל", משתף הרב מרגולין. "הוא דיבר עם חבר, ולפתע הופיעה אישה זרה והתחילה לקלל אותו ולקרוא לו רוצח. הוא היה בהלם.

"מי שלבוש כיהודי ולא מסתיר את יהדותו תמיד מרגיש לפני האחרים אם יש אנטישמיות ברחובות, והמצב בבלגיה השתנה לרעה באופן מהותי. יש שרים בממשלת בלגיה שמסיתים באופן קבוע נגד ישראל, יש אנטישמיות גלויה, ויהודים מפחדים להסתובב ברחובות. ממשלת בלגיה צריכה להחליט אם היא רוצה חיים יהודיים במדינה או שלא. אם המצב יימשך כך, לא בטוח שיהודים יישארו במדינה לאורך זמן".