גילויי השמחה הרבים של גולים איראנים ברחבי העולם עם פרסום דבר מותו של הנשיא ראיסי בהתרסקות המסוק, בלטו מאד ברוב מדינות המערב. ערוצי החדשות השונים הראו איראנים רבים רוקדים בשמחה אל מול השגרירויות האיראניות בעולם כשהם מנופפים בדגלי איראן החופשית ואף בדגלי ישראל.
🇮🇷Iran. The Iranian opposition in Paris celebrates the killing of Raisi and his companions. pic.twitter.com/fQTgtjTzm2
— خالد الجلاصي (@Khaledjelassi10) May 21, 2024
סרטונים רבים דומים אף זרמו מתוך איראן דרך הרשתות החברתיות השונות. בסרטונים אלו שצולמו בהיחבא נראים איראנים רבים חוגגים את מותו בריקודים והרמת כוסות יין.
לדברי באבק יצחקי, עיתונאי ישראלי ממוצא איראני, כתב בערוץ הטלוויזיה הבינ"ל "איראן אינטרנשיונל" מותו של כל איש משטר איראני היה משמח את אנשי האופוזיציה, אולם במקרה של ראיסי השמחה בקרב רבים היא אחרת ומיוחדת.
"באופן כללי אצל מתנגדי המשטר, כל מי ששייך למשטר הזה הוא אויב. לכן אם המשטר שונא את ישראל אז הם יאהבו את ישראל ואם המשטר אוהב את חיזבאללה אז הם ישנאו את חיזבאללה. לכן החוגגים מניפים את דגל ישראל בהפגנות השמחה שלהם מול נציגויות איראן בעולם. הם יודעים שזה מרגיז מאד את המשטר", הוא מתאר את הלך הרוח.
"אבל במקרה של ראיסי, מדובר בשמחה מיוחדת כי לעם האיראני יש חשבון ארוך מאד עם האיש שנקרא 'הקצב מטהרן'", אומר יצחקי. "הסיבה לכינוי החריף נובעת ממלחמת איראן עיראק. בשנת 1988 יחד עם כוחות סדאם חוסיין שפלשו לאיראן פלשו למדינה גם כוחות אופוזיציה איראניים של המוג'הידין חאלק".
More video
— Iran Freedom (@4FreedominIran) May 21, 2024
Freedom-Loving Iranians in #Berlin, #Germany Celebrated the Death of #RaisiMassMurderer of Iranian Youth. #NoImpunity4Mullahs #FreeIran #Raisi #Iran #WeSupportMEK pic.twitter.com/JDmQ7aAQID
הם היו חלק ממבצע צבאי שכשל במסגרת הפלישה לאיראן. בתגובה, המשטר בהובלת ראיסי שהיה התובע אז, לקח 4000 אסירים פוליטיים שעמדו לסיים את תקופת המאסר שלהם או שסיימו כבר. אנשים אלו נשאלו האם הם חוזרים בהם מהתנגדותם למשטר האייתולות, וכל מי שסירב לחזור בו מההתנגדות נלקח לחדר סמוך והוצא להורג. אחד ממובילי הטבח היה ראיסי, שהיה מהחותמים על צווי ההוצאה להורג, ולכן לציבור גדול במדינה יש חשבון אישי איתו".
מדכא הפגנות וכושל בסוגיות כלכליות וחברתיות
הזיכרון העכור של רבים באיראן מימי ראיסי מקבל משנה תוקף בשל העובדה שהוא היה ממובילי הקו הקיצוני ביותר בתוך ההנהגה האיראנית. "ראיסי, נמנה על הזרם הרדיקאלי ביותר שהוביל גם ליחס נוקשה מול נשים שלא רצו לחבוש חיג'אב או רעלה. הוא ממש דחף לדיכוי כל התנגדות של העם כשהוא דוחף גם לדיכויי הפגנות".
למרות שכוחו בצמרת המשטר היה מוגבל, ראיסי היה אחד הדוחפים הגדולים ביותר למאבק בישראל. "אמנם לראיסי לא היתה השפעה על מדיניות החוץ או הביטחון של איראן אבל הוא כן היה אחד מתומכיה הגדולים של המאבק בישראל ובשאיפה לחיסולה. בנאומו האחרון, אותו נשא בפקיסטן, אמר ראיסי שישראל תושמד בקרוב. שר החוץ שמת אתו בהתרסקות המסוק, חוסיין אמיר עבדללאיהן אמר גם שישראל תיהרס תוך 25 שנה, כפי שהבטיח המנהיג העליון ושאיראן אמנם לא מפרסמת מה התוכניות שלה בתחום אך היא פועלת לממש את התוכנית הזו לחיסולה של ישראל".
בנוסף לפרצי השמחה הספונטניים מחות לגבולות איראן, יצחקי מציין כי גם מתוך איראן עצמה זולגים החוצה סרטונים שמבטאים שמחה גדולה על מותו של הנשיא.
"יש סרטון של אימא שהוציאו את בנה להורג והיא מצולמת רוקדת ושמחה. יש עוד סרטונים כאלו של אימהות שילידהן נהרגו או נפגעו כתוצאה מהמשטר האיראני. האנשים האלו מצולמים ממש שמחים ורוקדים. לכן גם אין מה להתבלבל מביטויי הצער ברחובות טהרן, מדובר בסך הכל במופע מתוזמר של המשטר האיראני. נכון יש באיראן עדיין 30 אחוז מהציבור שתומך בשלטון האסלאמי אבל רוב הציבור מתנגד למשטר ושונא אותו".
סיבה נוספת לשמחה הגדולה עם הסתלקותו של ראיסי, נובעת מהעובדה שהוא נחשב לכישלון ביצועי בכל דבר שאותו הוביל וניסה להוציא לפועל באיראן.
"כשראיסי עלה לשלטון דולר אחד היה שווה 20 אלף טומן, היום דולר אחד שווה 65 אלף טומן. כלומר, הוא היה כישלון מוחלט בכל הקשור לקידום הכלכלה האיראנית, ולמעשה כשל בכל תוכנית פנימית שהייתה לו אחריות עליה. נקודה הזו מגבירה את השמחה על מותו. צפוי שהמשטר יתלה, כמו תמיד, את המצב באיראן בסנקציות העולמיות, במאבק של ארה"ב וישראל בו, אך זו אמת חלקית בלבד. הנשיא ניהל מדיניות גרועה ביותר ורק גרם לנזקים".
האם מותו משפיע בכלל על המשטר האיראני?
"ממש לא, לשם המחשה, עוד לפני שהתברר שהוא מת פרסם המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, הודעה שאומרת ששום דבר לא ישתנה ולא יהיה שום שיבוש בתפקוד המדינה. במילים אחרות ראיסי כל כך לא חשוב שלא היתה בעייה לחמינאי, פשוט להודיע שממשיכים הלאה, עד כדי כך הוא לא ספר את האיש הזה".
בסיכום הדברים ביחס למשטר מציין באבק כי "המבנה המשטרי באיראן הוא כזה שלנשיא כמעט אין השפעה בסוגיות האמיתיות של המשטר. המבנה המשטרי הוא כזה: בורא העולם, המנהיג העליון כנציגו עלי אדמות, מתחת מועצת החכמים ורק מתחת לפונקציות האלו יש את הפרלמנט ושאר נבחרי הציבור במדינה. ואגב, נבחרי הציבור האלו בכלל לא יכולים להיבחר ללא אישור ממועצת החכמים ומהמנהיג הרוחני כך שלמעשה רוב מוחלט של ההשפעה בתחומי הביטחון, החוץ, הגרעין ועוד נושאים נתונה בידי המנהיג העליון. המבנה הזה נשמר היטב על ידי משמרות המהפכה - הגוף הכי חזק במדינה. במקרה שבו כל המשטר האיראני נמחק בבת אחת, משמרות המהפכה יהיו שם כדי לקיים את השלטון ולעשות סדר מחדש", הוא מסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו