עיתון ה"גרדיאן" הבריטי פרסם תחקיר שנעשה בישראל ופורסם באתר "שיחה מקומית", ממנו עולה כי הצבא עשה שימוש במערכת בינה מלאכותית ישראלית בשם "לבנדר" שזיהתה עבור כוחות הביטחון 37,000 טרוריסטים המקושרים לחמאס או לג'יהאד האסלאמי.
לפי הדיווח בעיתון הבריטי, המסתמך על תחקיר של יובל אברהם מאמצעי התקשורת "שיחה מקומית", ששה גורמי מודיעין ישראלים המעורבים במלחמה דיווחו כי ישראל השתמשה במערכת ה"לבנדר" המבוססת על טכנולוגיית למידת מכונה מתקדמת כדי לפגוע בחמאס. אולם, לפי אותם מקורות, השימוש במערכת הוביל להרג במודע של אזרחים פלשתינים, בדגש על תקופת הזמן של השבועות והחודשים הראשונים ללחימה.
ה"גרדיאן" ציטט מספר אנשי מודיעין שלטענתו השתמשו במערכת. אחד מהם טען שמדובר על מערכת "חסרת תקדים שעובדת לפי מכניזם סטטיסטי" ומאתרת מטרות במהירות באמצעות בינה מלאכותית, במקום שאדם יאתר את המטרות. "כולנו מעורבים רגשית כי איבדנו מכרים ב-7 באוקטובר. המערכת מצאה מטרות בצורה 'קרה' וזה עשה את הכל פשוט יותר עבורנו".
"הייתי חותמת גומי עבור המכונה"
משתמש אחר במערכת טען לפי ה"גרדיאן" כי המגע האנושי היה חסר משמעות מאחר והמערכת תפקדה באופן מהיר וללא הפסקה, "הקדשתי 20 שניות לכל מטרה ומדי יום נוכחתי בזיהוי של עשרות מטרות. כאדם, לנוכחות שלי הייתה אפס משמעות ולמעשה הייתי סוג של חותמת גומי לאשר את זיהוי המטרה שנעשה באמצעות בינה מלאכותית וחסך המון זמן".
כמה מהמרואיינים בכתבה תיארו כיצד עבור קטגוריות מסוימות של מטרות הוגדרה מכסה שנקבעה מראש עבור המספר המשוער של אזרחים שעלולים להיהרג בתקיפה.
שני מקורות אמרו כי במהלך השבועות הראשונים של המלחמה הורשה להם להרוג 15 או 20 אזרחים במהלך תקיפות אוויריות על טרוריסטים בדרג נמוך.
התקפות על מטרות כאלה בוצעו בדרך כלל תוך שימוש בתחמושת לא מונחית המכונה "פצצות מטומטמות", אשר לפי המרואיינים הרסו בתים שלמים על כל יושביהם שנהרגו כתוצאה מההפצצה, "אתה לא רוצה לבזבז פצצות יקרות על אנשים לא חשובים - זה מאוד יקר ולמדינה יש מחסור בפצצות האלה", אמר אחד מאנשי המודיעים שהתראיינו.
מרואיין אחר אמר שהשאלה העיקרית איתה הם התמודדו היא האם "הנזק הנלווה" לאזרחים מאפשר תקיפה, "בגלל שבדרך כלל ביצענו את ההפצצות עם פצצות מטומטמות, זה אומר ממש להפיל את כל הבית על יושביו, ולכן לא תמיד ביצענו את ההתקפה. אבל גם אם מתקפה נמנעת, לא אכפת לך - אתה מיד עובר ליעד הבא. בגלל המערכת, המטרות לא נגמרות לעולם. יש לך עוד 36,000 מטרות שממתינות".
ב"גרדיאן" נמסר כי השימוש שישראל עשתה בפצצות מטומטמות כדי לשטח את בתיהם של אלפי פלסטינים שהיו חשודים בהשתייכות לחמאס או לג'יהאד האסלאמי, בסיוע AI, "יכול להסביר את מספר ההרוגים הגבוה במלחמה".
כל ששת המרואיינים אמרו שמערכת "לבנדר" מילאה תפקיד מרכזי במלחמה בכך שסייעה בעיבוד המוני של נתונים כדי לזהות מחבלים במהירות. לפי הדיווח, מערכת 'לבנדר' פותחה על ידי יחידת המודיעין 8200.
צה"ל: "הצבא מכוון את תקיפותיו רק אל עבר מטרות צבאיות ופעילים צבאיים"
מדובר צה"ל נמסר לאתר "שיחה מקומית" בתגובה לתחקיר כי, "צה"ל מחויב לדין הבינלאומי ופועל לפיו, ובתוך כך מכוון את תקיפותיו רק אל עבר מטרות צבאיות ופעילים צבאיים. במסגרת תהליך זיהוי המטרות הצבאיות ('הפללה') נעשה שימוש בכלים ובשיטות מסוגים שונים, לרבות כלי ניהול מידע, וזאת על מנת לסייע לחוקרי המודיעין לרכז ולנתח באופן מיטבי את המידע המודיעיני, המופק ממגוון מקורות".
עוד אמרו בצה"ל בתגובה: "בניגוד לנטען, צה"ל לא עושה שימוש במערכת בינה מלאכותית המפלילה פעילי טרור. כמו כן, הצגת מצג חוזר לפיו ישנן בצה"ל מערכות טכנולוגיות המפלילות מטרות באופן עצמאי אינה נכונה. מערכות מידע מהוות כלי עזר לקצינים בתהליך ההפללה, ובכל מקרה מתחייבת בחינה עצמאית של חוקר, המוודא כי המטרות והיעדים המזוהים הם מטרות לגיטימיות לתקיפה, בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות צה"ל ולדין הבינלאומי. בדומה לכך, טענות נוספות בשאלות שהופנו אלינו לגבי אופן הפללת היעדים בצה"ל אינן נכונות".
"לא תוקפים כאשר הנזק האגבי מופרז"
"כל מטרה נבחנת באופן פרטני, ובתוך כך מבוצעת הערכה פרטנית של היתרון הצבאי והנזק האגבי הצפויים מהתקיפה. הערכת הנזק האגבי הצפוי מתקיפה מתבססת על מגוון שיטות ואמצעים מודיעיניים, על מנת להגיע להערכה המבוססת ביותר האפשרית בנסיבות העניין, בשים לב לנסיבות המבצעיות הרלוונטיות. צה"ל לא מבצע תקיפות כאשר הנזק האגבי הצפוי מהתקיפה מופרז ביחס ליתרון הצבאי. הטענות שהופנו לגבי נזק אגבי שאושר בתקיפות פרטניות אינן נכונות".
"באשר לאופן ביצוע התקיפות – צה"ל נוקט במאמצים שונים לצמצום הפגיעה באזרחים ככל הניתן, תוך תשומת לב למאפייני המטרה, ליתרון הצבאי הצפוי בתקיפה ולנסיבות המבצעיות הרלוונטיות".
"בהתאם לכללי הדין הבינלאומי, המוטמעים בהוראות הצבא, בחינת מידתיות התקיפה נעשית על ידי המפקדים על בסיס כל המידע העומד לרשותם טרם התקיפה, ומטבע הדברים לא על בסיס תוצאותיה בדיעבד. בחינת תוצאות התקיפה בדיעבד מורכבת, בשל מגוון סיבות, ובשים לב גם למידת השליטה של צה"ל בשטח ולקושי בווידוא עצמאי של דיווחים על הרוגים בלתי מעורבים. צה"ל עוקב אחר דיווחים על פגיעות בבלתי מעורבים, ונוקט מאמצים שונים כדי להעריך את התוצאות של תקיפותיו ולהפיק לקחים מבצעים ככל שנדרש, לרבות כאשר מתגלה פער בין ההערכה בעת אישור התקיפה לבין תוצאותיה בפועל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו