הנזיפה בשגרירת ישראל במוסקבה: מעבר לדיפלומטיה, רוסיה הייתה ועודנה מדינה עוינת

בחודש האחרון דומה שלא יכול לעבור שבוע בלי שרוסיה תפגין את עוינותה כלפי ישראל, לא אחת תחת רוטב של אנטישמיות או גימוד השואה.

לפני שלושה שבועות היה זה שר החוץ לברוב שכינה את הסיוע של ארה"ב לאוקראינה "ניסיון להגיע לפתרון הסופי של השאלה הרוסית" (וחטף גינויים על ההשוואה); ימים בודדים אחר כך רוסיה נזפה בגרמניה על התייצבותה לצד ישראל בבית הדין בהאג; במוצאי שבת פרסם משרד החוץ במוסקבה הודעה שבה לעג על הקושי של ישראל לשחרר חטופים; ואתמול הגיעה תורה של שגרירת ישראל במוסקבה, סימונה הלפרין, להתוודע אישית לבריונות של השירות ה(לא-ממש)דיפלומטי מכיכר סמולנסקאיה.

הלפרין זומנה לשיחה בגורד השחקים הסטליניסטי "עקב אמירות פומביות, המעוותות את מדיניות החוץ הרוסית ואת המציאות ההיסטורית". לפי סוכנות הידיעות טאסס, במשרד "התרעמו במיוחד על כך ששגרירת ישראל מדברת באופן לא מכבד על מאמצים שמשקיעה רוסיה כדי לסייע בשחרור החטופים".

מה בדיוק אמרה השגרירה? בראיון ל"קומרסנט" העזה הלפרין לציין עובדות פשוטות: רוסיה נמנעה במשך זמן רב מלגנות הטבח ב-7 באוקטובר ואפילו לכנות אותו "פיגוע", מאחרת דרך קבע את חמאס "ומחבקת את ראשיו", טוענת שהיא מנהלת מגעים לשחרור החטופים אבל "אנשים נשארים בשבי כבר ארבעה חודשים", ובאופן כללי אינה משמיעה אפילו מילת ביקורת אחת נגד חמאס, חיזבאללה והחות'ים.

אבל לפי הודעת הרוסים, "כעס מיוחד" עוררו הדברים של הלפרין בנוגע לשואה. "למרבה הצער, יום השואה הבינלאומי אינו מצוין רשמית בלוח השנה הממלכתי של הפדרציה הרוסית", אמרה השגרירה. "לא ממש ברור לי מדוע שר החוץ סרגיי לברוב מגמד את משמעות האירוע המפלצתי הזה (השואה; ד"ב). כן, עמים רבים סבלו אבדות רבות, העם הרוסי שילם במיליוני בני אדם עבור הניצחון על הנאצים. ואנחנו זוכרים זאת. אולם מעולם לא ידע העולם השמדה טוטאלית ומתוכננת כל כך אך ורק לפי הזיהוי הלאומי. את זה עבר רק העם היהודי".

🇷🇺🇮🇱 28 декабря специальный представитель Президента России по Ближнему Востоку и странам Африки, заместитель Министра иностранных дел России Михаил Богданов принял назначенного Посла Государства Израиль в Москве Симону Гальперин.

📃 Были вручены копии верительных грамот. pic.twitter.com/qHl4fX13nY

— МИД России 🇷🇺 (@MID_RF) December 28, 2023

למה דווקא הקטע הזה קומם את הרוסים? בשנים האחרונות, ככל שמשטר פוטין הציג את רוסיה באופן גובר כיריבת המערב וכיורשת-ממשיכה של בריה"מ, חזרו לשיח הציבורי גם מוטיבים סובייטים שונים - ובהם גם הגישה לשואה. אף שיותר מ-1.2 יהודים הושמדו בשטח בריה"מ, ההיסטוריוגרפיה הסובייטית הרשמית אסרה להתייחס אליה בתור אירוע נפרד, והיהודים, למרות ההבדלים המובהקים בגישת הנאצים כלפיהם, נמנו עם "קורבנות האומה הסובייטית במלחמה נגד הפשיזם". העמידה על ייחודיות השואה סותרת את הנרטיב החדש-ישן במוסקבה, וגם סודקת את השימוש החופשי שעושה הקרמלין בטרגדיה לצרכיו - למשל כדי לצייר את המערב הדמוקרטי כ"נאצים חדשים", ואת רוסיה - כמעין "יהודים" שנרדפים על ידיו.

היחסים המידרדרים בין רוסיה לישראל מאז 7 באוקטובר - העיכוב בגינוי, התעמולה האנטי-ישראלית, גימוד השואה ועוד מרעין בישין – מציבים בפני הדיפלומטיה הישראלית אתגר משמעותי בהמשך הדרך. אבל בדיעבד רק מתחזק הרושם עד כמה מפוקפקות היו מנות הלגיטימציה שהגישה ישראל לפוטין מאז פלש לאוקראינה - החל בהתייצבות נבחרינו ופקידינו בשגרירות בקבלות הפנים הרשמיות של השגריר, עבור בוויתורים למען פתיחה עתידית של הקונסוליה בירושלים, וכלה בהסכם המשונה לשיתוף פעולה בקולנוע. כל כמה שניסתה ישראל לשמור על ניטרליות, כשרוסיה החליטה – היא סימנה אותה בתור חלק מהמערב והשליכה מתחת לאוטובוס. ואולי זה גם הלקח ההיסטורי: להוציא פרקי זמן קצרים, מוסקבה הייתה ועודנה חלק מהמחנה שעוין את ישראל, ובצוק העתים תפנה לה את הגב, ואולי אף תתקע סכין בגבה שלה.