הבחירות בסלובקיה - מדינה בת 5.5 מיליון תושבים במזרח אירופה - אולי נראות במבט ראשון כלא חשובות במיוחד, אולם הרושם הראשוני מטעה, ובמיוחד לנוכח התוצאות שהתבררו אתמול. כי הניצחון של רוברט פיצו ומפלגתו "סמר" ("כיוון - סוציאל־דמוקרטיה") עלול בנסיבות מסוימות להעמיק את הסדקים באיחוד האירופי, ובאופן מיידי יותר - להשפיע על הזרמת הסיוע המערבי לאוקראינה במלחמה שמשנה את העולם.
פיצו, שהיה בעבר פעמיים ראש ממשלה, לא הסתיר את דעותיו הפרו־רוסיות - ביטוי לסנטימנט רווח למדי בסלובקיה. כך, למשל, חזר אחד לאחד על הנרטיב הרוסי השקרי, שלפיו "המלחמה באוקראינה החלה ב־2014, כאשר הנאצים והפשיסטים האוקראינים החלו להרוג רוסים בדונבאס ובלוהנסק". אדרבה, הוא התנגד לסנקציות נגד רוסיה ב־2015, ולאורך קמפיין הבחירות שלו כעת גם הבטיח להפסיק את הסיוע הצבאי לאוקראינה. "לא נשלח לשם אפילו קליע אחד", אמר לפני שבועות אחדים, שעה שסלובקיה מסרה עד כה לאוקראינה מסוקים, מטוסי קרב וטילי קרקע־אוויר. הוא גם טען פעם אחר פעם שהדרך היחידה היא להושיב את הצדדים לשולחן המשא ומתן - אפיק שאין לו אפילו שביב הסכמה מצד קייב, שמתנה כל מו"מ, בין השאר, בנסיגה מוחלטת של צבא רוסיה משטחיה.
הקריאות האלה מהדהדות את האמירות של ידידו ומקורבו, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן - היחיד מבין מנהיגי האיחוד האירופי ששמר על קשרים עם פוטין, ושעד כה לא החמיץ הזדמנות להיות החריג שמשבש את הקונצנזוס הנדרש במוסדות האיחוד כדי לסייע לקייב. בדומה לתפיסת העולם של אורבן (ובניגוד לסט הערכים הליברליים של האיחוד), גם הקמפיין של פיצו כיוון את חיציו נגד להט"ב, מהגרים ואפילו "הבחישה של ג'ורג' סורוס". אורבן מיהר אתמול לברך את פיצו על הניצחון. "תראו מי חזר", צייץ. "תמיד נעים לעבוד עם פטריוטים".
אם פיצו אכן יעמוד במילתו וינהל מדיניות חוץ לעומתית, כבר אפשר יהיה לראות כיצד במזרח האיחוד האירופי נוצר גוש של מדינות סוררות, שיורכב מהונגריה, מסלובקיה ומפולין - שאמנם בנושא האוקראיני אנטי־רוסית כמעט כמו האוקראינים עצמם, אבל לאחרונה גם ניהלה עימות פומבי עם קייב סביב הסחר בחיטה. "פיצו ושותפיו הפוטנציאליים מעריצים את פוטין, כמו אורבן, והגעתו לשלטון תהיה איום על אירופה כולה", כתב לפני שבוע המגזין הצ'כי "רספקט".
עוד לא "אורבן 2"
מנגד, שום דבר עוד לא ודאי, ולפחות בנושא הסיוע הצבאי לקייב כלל לא בטוח שפיצו אכן יהפוך ל"אורבן 2". בראש ובראשונה, פיצו עדיין צריך להרכיב קואליציה, ואם יצליח בכך, באפשרויות הקיימות בפניו כלל לא בטוח שיוכל להוביל מדיניות בדלנית. שנית, הוא אמנם אמר שלא ישלח עוד קליע אחד לאוקראינה, אך לא התחייב שתעשיית הביטחון המקומית תפסיק לסייע לשכנה. הסיבה: מאז החלה המלחמה גדלו ההכנסות של תעשיית הביטחון פי ארבעה. במצבה הכלכלי של סלובקיה, הרווחים ומקומות העבודה שהיא מספקת הם לא עניין של מה בכך.
שלישית, וזו אולי הנקודה המרכזית: חלק מהחוקרים מפקפקים אם פיצו אכן הפך לפופוליסט. האנליסט מילאן ניץ' מהמועצה הגרמנית ליחסי חוץ, למשל, סבור כי פיצו הוא אופורטוניסט שהיה מאמץ כל כלי משמאל ומימין, ויתקוף את הממסד, משום שהאינטרס המרכזי שלו הוא בכלל להתבצר בתפקיד ולזכות בחסינות מפני חקירות השחיתות. אנליסטים אחרים מציינים כי הרטוריקה הקיצונית נדרשה כדי לרכוב על הסנטימנט הפרו־רוסי והאנטי־מערבי, ולמצות את הקולות באזורים הכפריים והחקלאיים. בפרט, סיוע כלכלי לאוקראינה שימש סדין אדום במדינה שבה כל אזרח שמיני נמצא על סף עוני. אולם לפי ההיגיון הזה, משניצח פיצו, ואם ירכיב קואליציה עם סיעות מתונות, הוא יחזור להיות פיצו הפרגמטי שהיה בעבר. לא יידרש זמן רב כדי לראות אם ההערכה הזו תתממש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו