בעיצומו של קיץ לוהט ילכו הספרדים ביום ראשון הקרוב לקלפיות, כדי לבחור שוב ממשלה חדשה. אלו יהיו הבחירות הכלליות החמישיות ב-12 השנים האחרונות, תוצאה של תיקו בין-גושי, אולם הפעם יש בהן כוח חדש שעשוי לטרוף את הקלפים: מפלגת "סומאר" והעומדת בראשה, יולנדה דיאז, הכוכבת החדשה בשמי הפוליטיקה הספרדית.
רקע קצר: רה"מ הסוציאליסטי של ספרד, פדרו סנצ'ס, המכהן כראש ממשלה מאז נפילת ממשלת הימין האחרונה לפני חמש שנים, הכריז על הקדמת הבחירות לאחר התבוסה הקשה שנחלו מפלגתו ומחנה השמאל ככלל בבחירות המחוזיות בסוף מאי.
המהלך הזה נראה היה לפני כחודשיים כהתאבדות פוליטית של סנצ’ס, שהספיק בחמש השנים האלה לעמוד בראש שתי ממשלות.
הסקרים צפו ניצחון ברור ל"מפלגת העם" הימנית-שמרנית והקמת קואליציית ימין ראשונה בשותפות עם מפלגת הימין הרדיקלית "ווקס", שחרטה על דגלה התנגדות נחרצת להגירה ההמונית מאפריקה ולחקיקה הפרוגרסיבית של ממשלות השמאל בענייני ענישה פלילית קלה על עבירות מין, הפלות וזכויות להט"ב. מסלול דרכו חזרה של הימין לשלטון נראה בטוח לחלוטין.
אלא שאז נעמדה עליו יולנדה דיאז, הכוכבת החדשה של השמאל הקיצוני בספרד ולפי הסקרים - הפוליטיקאית האהודה והאמינה ביותר במדינה. דיאז עשויה להפוך ביום ראשון למנצחת הגדולה של הבחירות לפרלמנט הספרדי.
יומיים לאחר החלטתו של סנצ'ס לפזר את הפרלמנט ולהכריז על בחירות מוקדמות, רשמה דיאז את איחוד מפלגות השמאל הרדיקלי "סומאר" ("להתאחד"), שעל הקמתו עמלה זה שנה כרשימה עצמאית המתמודדת בבחירות. "סומאר" היא קואליציה של 15 מפלגות שמאל, שכוללת בתוכה גם את מפלגת השמאל הרדיקלי "פודמוס", זו שהייתה בשנים האחרונות מפלגת השמאל הקיצוני הראשית וישבה בשתי ממשלותיו של סנצ'ס. אם בעבר סבל השמאל הספרדי מפיצולים שהחלישו את כוחו, באה דיאז - עורכת דין לענייני עבודה בת 52 - והצליחה לאחד את רוב הכוחות הפוליטיים הנמצאים משמאל למפלגה הסוציאליסטית תחת גג אלקטורלי אחד.
בתוך שבועות ספורים יצר האיחוד הזה סנסציה: "סומאר" השוותה את כוחה לזה של מפלגת "ווקס", ושתיהן נאבקות על תואר המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט הבא. לפי סקרים אחרונים, "סומאר" מובילה על "ווקס" בקרב כל שכבות הגילאים וגם בקרב כל שכבות האוכלוסייה. היא המפלגה הפופולרית מכל בקרב בני 25-34 ובמעמד הפועלים.
"המפלגה השמרנית עדיין מובילה בפער משמעותי למדי על פני המפלגה הסוציאליסטית, 34% מול 28%", אומר ל"ישראל היום" משקיף פוליטי במדריד, "אך אין כרגע כל ודאות שהימין יצליח להשיג רוב של 176 מבין 350 המושבים בפרלמנט, גם אם 'מפלגת העם' תחליט להקים קואליציה עם 'ווקס'. בעוד השמאל איחד את שורותיו, בימין יש מפלגות קטנות שמסרבות לשבת בממשלה אחת עם 'ווקס' בגלל עמדותיה המוצגות בשיח הפוליטי הספרדי כקיצוניות.
"סנצ'ס, מצדו, מריץ קמפיין בחירות אינטנסיבי ביותר, אם כי ההופעה שלו בעימות האחרון מול מנהיג השמרנים, אלברטו פייחו הייתה לא טובה. הוא נראה לחוץ, לא מרוכז. אך אם שוב ייווצר מצב של כמעט תיקו, 'סומאר' והמפלגות הבדלניות, שסולדות מ'ווקס', עשויות להכתיר אותו שוב כראש הממשלה. קיימת גם אפשרות של אי הכרעה, ואז ספרד תלך לבחירות חדשות".
עד לפני שלוש שנים הייתה יולנדה דיאז דמות לא מוכרת בפוליטיקה הספרדית. דיאז, שהיא רשמית עדיין חברה במפלגה הקומוניסטית של ארצה, נולדה סמוך לעיר הנמל הגליציאנית פרול בצפון מערב ספרד - עיר לידתו של פרנסיסקו פרנקו, הדיקטטור הפשיסטי ששלט בספרד ביד קשה במשך יותר משלושים שנה. משפחתה של דיאז הייתה ממתנגדי הדיקטטורה ואביה היה פעיל בכיר באיגודי עובדים, כך שהיא גדלה באווירה פוליטית מאוד.
היא הצטרפה לשורות המפלגה הקומוניסטית בגיל צעיר, אך מתחילת דרכה כפוליטיקאית הבינה שסיכוייו של השמאל גדולים יותר באמצעות איחוד כוחות ותמכה במהלכים כאלו. גם כשבקרב רשימת השמאל שהוביל "פודמוס" התעורר ויכוח אם להצטרף לממשלה בראשות הסוציאליסט סנצ'ס, היא תמכה בהקמת קואליציית שמאל בניגוד לעמדות רבים מעמיתיה.
ב-2020 היא מונתה לשרת עבודה וכלכלה חברתית והתמודדה עם המשבר החברתי הקשה, שיצרה מגפת הקורונה, בין השאר באמצעות העלאה של שכר המינימום וביטול חלקים של רפורמת התעסוקה, שעברה בימי ממשלת הימין. ב-2021, כשמייסד ומנהיג מפלגת "פודמוס" פבלו איגלסיאס, הודיע על פרישתו, הוא מינה אותה במקומו לתפקיד סגן שני של רה"מ. "דיאז יכולה להיות ראש הממשלה הבאה של ספרד", הוא החמיא למחליפתו, שגם יריביה משבחים את יכולות הגישור והפישור שלה.
"אנחנו המפתח להקמתה של ממשלה פרוגרסיבית", אומרת דיאז, שמבטיחה להעביר בממשלת שמאל עתידית תוכנית מענקים בסך 20,000 יורו לצעירים לצורכי לימודים או רכישת מקצוע - תוכנית שנתקלת בהתנגדות עזה של אנשי כלכלה התוהים מניין תשיג ממשלת ספרד את מימון העתק לתוכנית שכזו. "'סומאר'", משיבה דיאז למבקריה, "זה הכוח השקט שמדבר על חייהם של אנשים ומתחייב לפתור את בעיותיהם".
במשרד שלה, מעל לאוסף תקליטים גדול, מתנוסס פוסטר גדול של האפיפיור, שעמו נועדה לפני שנה וחצי בוותיקן. ברקע דמותו של האפיפיור מופיעה הברכה: "הקומוניזם העולמי מאחל לכם חגים שמחים". דיאז, שמגדירה את עצמה כאתאיסטית, מודה שהפגישה הלא-שגרתית עם האפיפיור הייתה חשובה מאוד לחייה. "אנחנו עדיין בקשר", היא מספרת, "יש בינינו הרבה דברים משותפים. הוא בירך על הרפורמות שלי בתחום התעסוקה". במדינה קתולית כספרד, לברכה כזו של האפיפיור יכולה להיות השפעה רבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו