שי ג'ינפינג לפוטין: "אנו חולקים יעדים משותפים"

במוסקבה נערכה היום (שני) פגישת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומקבילו הסיני נשיא סין שי ג'ינפינג. שי נמצא ברוסיה בביקור מדיני, שצפוי להימשך עד מחרתיים.

"בשנים האחרונות, סין עשתה קפיצה קולוסלית קדימה", אמר פוטין, כאשר שי יושב לצדו בקרמלין. "בכל העולם הדבר מעורר עניין, ולמרבה הצער גם קנאה", הוסיף פוטין, מהדהד בדבריו את עמדת שי עצמו שלאחרונה טען כי המערב מנסה "לכתר ולהחליש את סין". 

עוד אמר פוטין כי בקרמלין למדו את תוכנית השלום הסינית, שהוצגה לפני שבועות אחדים כמעין מתווה להפסקת המלחמה. "אנו תמיד מוכנים למשא ומתן, ונדון בכל השאלות, לרבות הצעתך", אמר פוטין. 

שי, מצדו, אמר: "מדינותינו חולקות כמה מטרות משותפות. השקענו מאמצים למען שגשוג הארצות שלנו. אנו יכולים לעבוד יחד ולהשיג את יעדינו". נשיא סין אמר שהוא מאוד שמח לבקר ברוסיה בהזמנת פוטין והוסיף: "אני יודע שבשנה הבאה ייערכו אצלכם הבחירות לנשיאות. התפתחות רוסיה השתפרה באופן משמעותי תחת הנהגתך, ואני מאמין שהעם הרוסי ימשיך לתמוך בך בעוצמה". נזכיר כי מאז עליית פוטין לשלטון, אין ברוסיה בחירות חופשיות, והאופוזיציה הקיימת בפרלמנט היא "אופוזיציה מותרת".  

מדובר בביקור מדיני ראשון של שי מאז מונה לקדנציה שלישית בתפקיד. "סין ורוסיה הן מעצמות עולמיות וחברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם, המשחקות תפקיד חשוב בענייני העולם", נמסר בהודעה מטעם שי לקראת הביקור. "בעולם משתנה ורב תהפוכות, סין מעוניינת לעבוד לצד רוסיה כדי להבטיח סדר עולמי".

אולכסיי דנילוב, ראש המועצה הלאומית לביטחון לאומי של אוקראינה, אמר כי כל יישום מוצלח של "תוכנית השלום" יכלול השלמות הטריטוריאלית של ארצו. "הנקודה הראשונה והחשובה מכל היא כניעה או נסיגה של כוחות הכיבוש הרוסיים משטח אוקראינה בהתאם לחוק הבינלאומי ואמנת האו"ם", כתב דנילוב בחשבון הטוויטר שלו.

בארה"ב עוקבים בדריכות אחרי המגעים והזהירו מפני כל הצעה להקפאת המצב. "הפסקת אש כעת תעניק גושפנקא לכיבושים הרוסיים ותיתן לפוטין יותר זמן להיערך, לאמן גיסות ולהתחיל מחדש את התוקפנות בזמן ובמקום שיהיו לו נוחים", אמר דובר המועצה האמריקנית לביטחון לאומי, ג'ון קירבי. לדבריו, ארה"ב תדחה כל הצעה להפסקת אש והוסיף כי "אספקת נשק לרוסיה לא תיטיב עם סין". על יחסי סין ורוסיה אמר קירבי: "אלה נישואי נוחות".

טרם נחיתת שי, הציגו סין ורוסיה את הביקור כחלק מהמאמץ להעמיק את היחסים שלהם, "שאין להם גבולות". סין מעוניינת במשאבי האנרגיה הרוסיים ורואה ברוסיה שותפה למאבק בדומיננטיות האמריקנית. עם זאת, היחסים רחוקים מלהיות פשוטים או אפילו סימטריים. "פוטין אוהב להציג את תקיפת אוקראינה כאקט של מרד נגד ההגמוניה האמריקנית הגלובלית וכקפיצה לעבר ריבונות רוסית מלאה, אך המציאות שונה בתכלית השינוי", כתב בטור מיוחד ל"אקונומיסט" אלכסנדר גבוייב, מנהל תחום אירואסיה במכון קרנגי בברלין, ומי שנחשב לאחד המומחים הרוסיים המובילים לסין. "לאחר 13 חודשים של מלחמה, רוסיה נעשית תלויה יותר ויותר בסין כשוק למוצריה, כמקור לייבוא מוצרים קריטיים, וכשותפה דיפלומטית בכירה בתוך הבידוד הבינלאומי הגובר".

גבוייב מציין כי ב-2022 30% מהייצוא הרוסי הופנה לסין, ו-40% מהמוצרים המיובאים לרוסיה הגיעו מסין. שיעור גדל והולך של הסחר הרוסי מתבצע ביואן לנוכח הסנקציות המערביות, המונעות מרוסיה סחר בדולר וביורו. לא זו אף זו, ככל שהמערב מתנתק מהסתמכותו על משאבי הטבע הרוסיים, התלות של מוסקבה בבייג'ינג רק תגדל. "למעשה, רוסיה עשויה בקרוב להפוך לתלויה בין יותר משאי פעם הייתה תלויה באירופה", מציין גבוייב. "בינתיים, סין מסתפקת בכך שהיא יכולה לרכוש מרוסיה אנרגיה במחירי הנחה ובכיבוש השוק הרוסי. אולם זה כנראה רק עניין של זמן עד שבייג'ינג תדרוש יותר נאמנות פוליטית עבור עזרתה כדי להחזיק את המשטר של פוטין בחיים".

על פי גבוייב, ככל שהעוצמה הרוסית תישחק, תוכל סין לדרוש יותר ויתורים: לבקש לחלוק טכנולוגיות צבאיות רגישות, לקבל את הנוכחות הימית שלה בחלק הרוסי של האוקיינוס הארקטי, או להסכים לנוכחות גוברת של צבא סין ברפובליקות של מרכז אסיה. אדרבה, סין עשויה לדרוש מרוסיה להפסיק להעניק שירות למדינות שנמצאות ביחסים מתוחים עמה – כמו למשל הודו שרכשה במשך עשורים אמצעי לחימה רוסיים. במילים אחרות, רוסיה צפויה להפוך לווסאלית של סין בעתיד הלא רחוק.