נפל דבר: בהאג סימנו את פוטין כמצורע, ומנהיגי העולם לא יוכלו להתעלם

הערב הזה נפל דבר במערכת היחסים הבינלאומית: בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צו מעצר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הסיבה: האיש, שפתח במלחמה חסרת בסיס נגד אוקראינה לפני קצת יותר משנה, נושא באחריות לגירוש בלתי חוקי של ילדים אוקראיניים מהשטחים שנכבשו בידי הרוסים. יש לבית הדין סיבות סבירות להניח שנשיא רוסיה נושא באחריות אישית על כך.

צו מעצר דומה הוצא נגד מריה לבובה-בלובה, האומבודסמן של רוסיה לענייני זכויות ילדים, שהייתה ועודנה אחד המנועים מאחורי הוצאת הילדים האוקראינים.

צווי המעצר האלה מגיעים לאחר שהפרקליטות האוקראינית העבירה להאג 40 כרכים שבהם עדויות על גירוש של כ-16 אלף ילדים ממחוזות חרקיב, לוהנסק, דונצק וחרסון לשטחי רוסיה. השבוע דיווח ה"ניו יורק טיימס" על החקירה הצפויה להיפתח בגלל פשעי מלחמה באוקראינה והצביע על פוטין כאחד הנחקרים האפשריים, שכן החסינות הדיפלומטית אינה מגנה מפני פשעים מהסוג הזה.

ברוסיה הגיבו בזלזול לפתיחת החקירה. "אין לבית הדין הבינלאומי עבור מדינתנו שום משקל, גם מבחינה משפטית", אמרה דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זכרובה, "רוסיה אינה חתומה על אמנת רומא של בית הדין ולכן אין לה כל מחויבות". זכרובה אולי צודקת מבחינה מעשית: ספק רב מאוד אם הצווים אכן יביאו בעתיד הנראה לעין למעצרו של פוטין, מה גם שמאז תחילת המלחמה הקפיד פוטין לשמור על מרחק אפילו ממקורביו, ואם כבר יצא לחו"ל, אז רק למדינות שבהן חש בטוח מספיק כמו בלארוס או אוזבקיסטן.

יחד עם זאת, לרגע אין לזלזל במשקל ההחלטה הסמלי. המסר שמעביר בית הדין הוא חד וברור: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הופך להיות אדם מוקצה, פושע מלחמה גם מבחינת מערכת המשפט הבינלאומית, ומעתה ואילך כל מגע עמו יטיל צל על מי שיבקש עוד ללחוץ את ידו. כעת גם מנהיגים אירופים כמו מקרון ושולץ, שעוד ניסו לשמור על ערוץ תקשורת עם הקרמלין, יצטרכו לקחת בחשבון שהם מגששים אצל אדם מסומן.

דרך אגב, איתות ראשון בכיוון סימונו של פוטין כמצורע בינלאומי – לפחות במערב – הגיע כבר בתחילת פברואר: חוקרים של יירוט הטיסה MH17 ביולי 2014 קבעו כי יש לראות בפוטין כמי שנתן את ההוראה או התיר להעביר לידי הבדלנים של הדונבאס את מערכת ההגנה האווירית "בוק", שבאמצעותה הופל המטוס המלזי, שהיה בדרכו מאמסטרדם לקואלה לומפור. 298 נוסעים ואנשי צוות נהרגו באסון. שלושה ממפעילי ה"בוק", שני אזרחי רוסיה ובדלן אחד מאוקראינה, הורשעו בחודש נובמבר האחרון ביירוט המטוס ובהרג נוסעיו.

לשני האיתותים האלה צריך להוסיף גם את נאום הנשיא האמריקני ביידן בוורשה לפני שלושה שבועות. במלאת שנה למלחמה, הקפיד הנשיא להפריד בין אזרחי רוסיה לבין הנשיא פוטין, כאילו מנסה להזכיר להם שגורלם אינו חייב להיות כרוך בגורלו של פוטין.

משמעות אפשרית של שלושת הצעדים היא שבמערב הבינו סופית שעם פוטין אי אפשר עוד לדבר, וכעת מחכים למתקפת הנגד האוקראינית הצפויה להתחיל, על פי ההערכות, לקראת סוף אפריל, ובונים על התפתחויות פנימיות ברוסיה, שמתחילת השנה מכרסמת בקצב גובר ברזרבות הפיננסיות שלה, במה שצפוי להעמיד את כלכלתה לקראת הקיץ בפני ברירה אם לשלם קצבאות או לממן את המלחמה.

ב-26 בפברואר דיבר פוטין בפעם המי יודע כמה על כך ש"המערב זומם לפרק את רוסיה", אך הפעם הוסיף כי הפסד של רוסיה במלחמה עלול למוטט גם את האומה הרוסית, שתתפצל למוסקוביטים, לתושבי אוראל ולאחרים.

אם ניקח בחשבון שבמשך 23 שנות כהונתו הוא התרגל לזהות את עצמו עם האומה הרוסית ולמעשה לשמש מעין התגלמות פרסונלית, לא מן הנמנע שפוטין שידר בהתראה מפני התפרקות האומה בעיקר חשש מהתפרקות עצמו – תחילה כפרסונה לגלית, ואולי בהמשך הדרך גם פיזית. צו המעצר הבינלאומי לא מוסיף לשקט הנפשי שלו.