בדיחה ידועה מהתוכנית הקלאסית של ה-BBC "כן, אדוני ראש הממשלה" גורסת שהלוויות ממלכתיות הן הזמן הטוב ביותר לסגור עסקאות פוליטיות ומדיניות מתחת לאפה של התקשורת. דומה שימים אלה, שבהם בריטניה מתעטפת באבל על מותה של המלכה אליזבת השנייה, מוכיחים פעם נוספת שהסדרה לא רחוקה מהמציאות.
מאות ראשי מדינות ודיפלומטים בכירים הגיעו ביממה האחרונה ללונדון, במה שכבר הוכתר כפסגה הדיפלומטית הגדולה ביותר זה עשרות שנים. כלפי חוץ המוזמנים לא יעסקו כמובן בענייני היום, אולם מאחורי הקלעים ההנחה היא שיתרחשו לא מעט פגישות בילטרליות, רבות מהן לא יכלו להתקיים אלא בנסיבות יוצאות דופן שכאלה. כך, לדוגמה, נשיא המדינה יצחק הרצוג, שמייצג את ישראל באירועים, ישתתף הערב בכינוס המיוחד שמארח המלך צ'ארלס בארמון בקינגהאם – אירוע שבו ישתתפו רבים ממנהיגי העולם, ובהם גם כאלו ממדינות שאין לישראל יחסים רשמיים עימן.
בעוד המלכה עצמה תמיד הקפידה לשמור על תדמיתה כמי שנמצאת "מעל לפוליטיקה", נראה שהפסגה הופכת למפגן כוח של בריטניה והאינטרסים השונים שלה ברחבי העולם. בראש רשימת הלא-מוזמנים נמצא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שמוקצה בלונדון על רקע המלחמה באוקראינה. בתקופת ראש הממשלה הקודם בוריס ג'ונסון התייצבה בריטניה בראש התומכים בקייב, והמדיניות הזו לא צפויה להשתנות כעת תחת ראשת הממשלה החדשה ליז טראס. את אוקראינה תייצג אשתו של הנשיא וולודימיר זלנסקי, אולנה זלנסקה, שהגיעה לביקור בזק בבירה הבריטית. לדברי בכירים בלונדון, בריטניה מתכוונת להציג את ביקורה של זלנסקה כעדות לתמיכה של הקהילה הבינלאומית ככלל ומדינות המערב בפרט, באוקראינה. גם בלארוס, בעלת בריתה של רוסיה, ברשימת הלא-מוזמנות על רקע תמיכתה במלחמה. במוסקבה הגיבו בזעם על ההתנהלות הבריטית: "זהו ניצול ציני ובלתי מוסרי של אבל לאומי למטרות פוליטיות", נמסר ממשרד החוץ במוסקבה.
חזית מדינית נוספת היא בזירת המזרח התיכון: הזמנתו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לאירועים - לראשונה מאז פרשת רצח העיתונאי הסעודי-אמריקני ג'מאל חשוקג'י באיסטנבול ב-2018 - מעוררת זעם בקרב חוגים לא מעטים בבריטניה. ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על הזמנתו, בטענה שהלווית המלכה תנוצל ל"הלבנת" תדמיתו וכהוכחה לכך שלמרות החשדות הכבדים בכך שהורה על רצח העיתונאי, הוא התקבל בחזרה לחיק הקהילה הבינלאומית. אלמנתו של חשוקג'י הגדירה את הזמנתו כ"בושה וכתם על זכרה של המלכה".
עם זאת, נראה שבדומה לביקורו האחרון של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בערב הסעודית, בבריטניה מעדיפים לשים בצד לפי שעה את הסוגיות המוסריות ולחזק את הקשרים עם ריאד, בעיקר נוכח התפיסה הרואה בה אחת היריבות העיקריות מפני כוחה הגובר של איראן באזור. יחסי לונדון-טהרן נמצאים בשפל, וכראיה לכך איראן היא בין המדינות הבודדות שתיוצג באירועים בדרג נמוך של שגריר בלבד – בצד מדינות מוקצות כמו צפון קוריאה וניקרגואה. גם משטר אסד בסוריה, בעלת בריתה של טהרן, והטאליבן השולט באפגניסטן נותרו מחוץ לרשימת המוזמנים.
ההלוויה המלכותית מייצרת מתח גם ביחסים עם סין. בייג'ין אמנם הוזמנה לאירועים באופן מלא ותיוצג על ידי סגן נשיא וואנג צ'י-שאן, אולם המתיחות הגוברת מול טייוואן וההאשמות בדבר הפרת זכויות אדם כלפי המיעוט האויגורי מאיימות לדרדר את הקשרים בין המדינות. קבוצה של חברי פרלמנט בריטיים מנעה בסוף השבוע ממשלחת סינית להיכנס לאולם ווסטמינסטר כדי לחלוק כבוד בפני ארונה של המלכה, בצעד שעורר מתיחות פומבית חריגה בין לונדון לבייג'ין. משרד החוץ הסיני מסר שהם רואים בתקרית "חוסר נימוס מובהק" וקרא לבריטניה "לחזור ולנהוג לפי הכללים הדיפלומטיים המקובלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו