התפטרות ר"מ בריטניה: אחרי הסקנדלים - הממלכה רוצה שקט

בוריס ג'ונסון הצליח לעשות את מה שעבורו נבחר - להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי. אבל ההצלחה שלו הייתה גם הקללה שלו: ברגע שהשלים את המלאכה, כבר לא היה לו ייעוד והוא עשה טעות אחר טעות - מהפרת הסגר בקורונה ועד לשקרים והולכת שולל של הפרלמנט. למעשה, קשה לזכור הישג נוסף שלו חוץ מהשלמת הברקזיט (שללא ספק תירשם על שמו לטוב ולרע למשך דורות רבים).

מעל הכל, נראה שג'ונסון איבד את החשק לנהל שיח עם הבוחרים, בצורה הגמלונית אך הכובשת שהעניקה לו את הניצחון הגדול ב-2019. חברי ממשלתו וסיעתו הבינו כי ככל שחולף הזמן, המפלגה שלהם מוכתמת יותר ויותר (רק בשבועות האחרונים הפסידו שני מושבים בפרלמנט דווקא במחוזות בחירה שנחשבים למעוזים של הימין).

ג'ונסון חשב שהכל יישכח עד הבחירות ב-2025, וכנראה הוא גם היה זוכה בכהונה נוספת, לאור המשך אי-ההמראה של מנהיג הלייבור קיר סטרמר. אך חברי מפלגתו הבינו שאם כל מה שיש לו להציע לבריטניה בעידן הפוסט-ברקזיט הוא סקנדלים ועוד סקנדלים, הם לא מתכוונים להתאבד בשבילו.

רוצים להפוך דף

בדומה לראשי ממשלה קודמים של בריטניה, הנפילה הייתה בעיקר תוצאה של הערכת חסר של חוזקם. דיוויד קמרון היה בטוח שאין כל נזק בעריכת משאל-עם על נושא האיחוד האירופי, כי הרי העם תומך בו, ולכן ירצה להישאר באיחוד. תרזה מיי הייתה בטוחה שהסלידה מג'רמי קורבין הקיצוני היא ערובה לכך שתגדיל את כוחה בפרלמנט, ולכן הקדימה את הבחירות - אך יצאה מהן חלשה יותר וללא רוב בפרלמנט. גם ג'ונסון חשב שירכב על הצלחת הברקזיט עד לכהונה נוספת (ולאחרונה אמר למקורביו שבכוונתו להישאר בדאונינג 10 לפחות עשר שנים, כדי להאפיל על מרגרט תאצ'ר).

בסופו של יום, השיטה שג'ונסון ידע לנצל כל כך טוב, כאשר הוביל את קמפיין הברקזיט וחתר תחת ראשי ממשלה קודמים, הרימה את ראשה כאשר הוא מתח את הגבולות. גם כאשר היה נדמה שייצור משבר חוקתי וישלוט במדינה ללא קבינט, בסופו של דבר השיטה ניצחה והוא נאלץ לרדת מהבמה - מבלי לגרור את כל המערכת הפוליטית איתו על ידי הקדמת הבחירות או תרגילים פוליטיים אחרים. למעשה, ייתכן שבעת קריאת שורות אלו אפילו ייכנע ללחץ שנותר במפלגתו להעביר את ראשות הממשלה כבר עכשיו למשנה שלו.

העם, ואחר כך חברי מפלגתו של ג'ונסון, שידרו השבוע מסר ברור: עשית את עבודתך, אנחנו מודים לך, ועכשיו אנחנו מעוניינים בראש ממשלה שהוא היפוך שלך. המשמעות היא שדווקא המועמדים ה"אפורים" במרוץ להנהגת המפלגה השמרנית, צפויים להיות עם הסיכויים המוצלחים ביותר לנצח. לכן, סביר מאוד שבבחירות הכלליות ב-2025 יעמדו בראש שתי המפלגות דמויות "משעממות" - לשמחתם של כמעט כל תושבי הממלכה, שרוצים להפוך דף מעידן המשברים של ברקזיט, קורונה וג'ונסון.