הקרב על הדמוקרטיה: צרפת תצא להצביע על תפיסת עולם

צרפת חצויה, מאוכזבת יותר ויותר מהפוליטיקאים שלה, רחוקה מהתאוששות מהמשברים הכלכליים-חברתיים שפקדו אותה בשנים האחרונות בזה אחר זה ומאוד מסוכסכת עם עצמה תבחר היום נשיא לחמש השנים הבאות. כ-49 מיליון צרפתים יכריעו היום, אם לראשונה זה 20 שנה נשיא מכהן, עמנואל מקרון, ייבחר לתקופת כהונה נוספת.

האחרון שנבחר שוב היה ז׳ק שיראק ב-2002. הנשיא השמרני הבא אחריו, ניקולא סקרוזי, הפסיד בבחירות ב-2012 ליריבו הסוציאליסטי פרנסואה הולנד, שלנוכח חוסר הפופולריות שלו החליט לא להתמודד שוב ב-2017. מול מקרון מתמודדת בפעם השנייה ברציפות מועמדת הימין הפופוליסטי-לאומני, מארין לה פן, שהצליחה להפוך את עצמה ואת מפלגתה - ״הכינוס הלאומי״, בעבר ״החזית הלאומית״ - מתופעה פוליטית שולית לגוף מרכזי ומשפיע ביותר בזירה הפוליטית הצרפתית.

בהתמודדות הקודמת בין השניים, לפני חמש שנים, זכה מקרון בבחירות עם 66% מקולות המצביעים. לה פן קיבלה כ-34%. הסקרים האחרונים צופים שמקרון יזכה עם 55-57% ולה פן תקבל 45-43%. גם תבוסה כזו, אם הסקרים משקפים את התוצאות הסופיות, תהווה הישג משמעותי ללה פן והתחזקות פוליטית - בעיקר לנוכח ההתגייסות נגדה של בכירי המפלגה השמרנית ושאר מפלגות המרכז-שמאל שקראו לבחור במקרון, כדי לחסום את דרכה של לה פן לארמון האליזה.

שני נתונים ימלאו תפקיד חשוב בהכרעת תוצאות ההצבעה מחר. הראשון הוא אחוז ההימנעות מהצבעה, שלפי הסקרים ינוע בין רבע לשליש מבעלי זכות ההצבעה - אחוז גבוה המשקף את חוסר העניין בפוליטיקה והאכזבה מפוליטיקאים של מספר גדל של צרפתים. רבים מהנמנעים מהצבעה הם צעירים, שחשים שהמערכת הפוליטית הנוכחית היא מושחתת ולא פועלת למען נושאים, המעסיקים אותם.

הנתון השני הוא מספרם הגדול למדי של המתלבטים, רבים מהם מתנגדים באופן מוחלט למקרון ולמדיניותו אך אינם מוכנים להצביע בעד לה פן כדי להביע את מחאתם נגד הנשיא המכהן, בשל תדמית הימין הקיצוני ממנה לא הצליחה להשתחרר, למרות מאמציה הרבים. המאבק העיקרי הוא על קולות המצביעים שבחרו בסיבוב הבחירות הראשון במועמד השמאל הקיצוני, ז׳ן-לוק מלונשון.

מקרון ולה פן המשיכו את קמפיין הבחירות שלהם עד ליום האחרון, המותר לפי החוק - יום שישי, במפגשים עם אזרחים ובבליץ ראיונות בתחנות טלוויזיה ורדיו, בניסיון אחרון לשכנע את הנמנעים מהצבעה ואת המתלבטים להגיע לקלפיות ולהצביע עבורם.

שני המועמדים הציגו את בחירתם לנשיאות כערובה להגנה על הדמוקרטיה. מקרון, בן ה-44, הגביר בימים האחרונים את התקפותיו על לה פן באומרו כי היא מייצגת את הימין הקיצוני, אינה שונה מאביה, תשלוט בצרפת באופן ״אנטי-ליברלי״ כמו ויקטור אורבאן בהונגריה ולמעשה נתונה לחסדיהם של פוטין ורוסיה בשל הלוואה כספית שנלקחה מבנק רוסי לפני שבע שנים ועדיין לא הוחזרה במלואה.

בעימות הטלוויזיוני בין השניים ביום רביעי שעבר אף התריע מקרון שדרישתה של לה פן לאסור נשיאת רעלה במרחב הציבורי תגרום ל״מלחמה אזרחית״.

לה פן, בת ה-53, מצדה האשימה את מקרון, שבמהלך חמש שנות כהונתו כנשיא שלל מאזרחי צרפת זכויות במסגרת המאבק במגיפת הקורונה, הרס את הדמוקרטיה בצרפת ואת כלכלת המדינה, הציף את צרפת במהגרים והחליש את הריבונות הצרפתית לטובת האיחוד האירופי. לה פן התחייבה להשיב לצרפתים את כבודם ואת הדמוקרטיה, בין היתר באמצעות עריכת משאלי עם על נושאים חשובים - בראשם סוגיית איסור ההגירה ״הכאוטית״ לצרפת.

לה פן הציגה את יריבה כנציג ״האוליגרכיה הקרה והאליטות השחצניות״, המנצלות את צרפת ומשאביה להתעשרות עצמית וביקרה אותו על שהתייחס לצרפתים בבוז וביהירות.

״מאחר שמקרון אמר שהבחירות הן משאל עם, הרי שהשאלה העומדת בפני הצרפתית היא פשוטה: מקרון או צרפת?״, הצהירה לה פן בכנס הבחירות האחרון שלה והוסיפה קריאה לעברם של מפגיני ״האפודים הצהובים״, ששיתקו את צרפת במחאה נגד מדיניותו הכלכלית של הנשיא, ״מה הטעם לצעוק ׳מקרון תתפטר׳ כשאתם יכולים ביום ראשון לפטר אותו. לה פן קראה להקמת ״חזית אנטי-מקרון״ שתחסום את חזרתו של הנשיא לאליזה.