ביום שני הקרוב, יממה לפני יום הבחירות לבית הנבחרים ולכשליש מחברי הסנאט, יושק סיבוב הסנקציות השני על איראן כנגזרת מהחלטתו של הבית הלבן, ממאי 2018, לפרוש מהסכם הגרעין. מדובר במסכת רחבה של צעדים פיננסיים וכלכליים, שנועדו בעיקרם לצמצם עד למינימום את יכולתו של המשטר האיראני לייצא נפט ולבצע עסקאות באמצעות הבנק המרכזי של איראן. בכך מקווה ממשל טראמפ לקרב את משטר האייתוללות אל נקודת השבירה ואל מפתן נכונותו, אל מול טבעת החנק המתהדקת, להשלים עם הבלתי נמנע ולבצע תמורה דרמטית ב"קוד התפעולי" שלו. זאת, הן בזיקה לתוכניותיו ולשאיפותיו במרחב הטילי והגרעיני, והן בהקשר לפעילותו החתרנית הענפה והמתמשכת ברחבי המזרח התיכון.
בניגוד להערכות המוקדמות, שלפיהן עתידה איראן להגיב תגובה מיידית, מתריסה ופרובוקטיבית על כינונו מחדש של משטר הסנקציות המסלימות, רשם הנשיא האמריקני הצלחה נוספת במאזן הזכות שלו בכך שהרתיע את היריב האיראני מלשבור את כללי המשחק ולעלות על נתיב של התנגשות ועימות עתיר סיכון עם מעצמת העל האמריקנית. עם זאת, בשלב הנוכחי לא ניכרים עדיין סימנים לכך שהוא מוכן למתן את עמדותיו הקיצוניות ומעורבותו בפעולות הטרור של ארגונים דוגמת חיזבאללה וחמאס.
המנהיג העליון עלי חמינאי. האם תחול תמורה במדיניותו? // צילום: EPA
הסיבה המרכזית לכך מעוגנת לא רק באופיו של המשטר ובנכונותו להמשיך לשלם את מחירה המאמיר של מדיניותו הסרבנית (בעיקר לנוכח קריסתו של הריאל והזינוק ביוקר המחיה), אלא גם במגבלותיו של משטר הסנקציות. לא זו בלבד שאין מדובר בהכרזת מלחמה כלכלית ופיננסית כוללת מצידו של הממשל, אלא ששחקני מפתח במערכת הבינלאומית דוגמת סין והודו נמנעו עד כה מלהעניק את תמיכתן המלאה והמוחלטת באסטרטגיה זו.
יתרה מזאת, אף שהאיום בצעדי ענישה הרתיע, וממשיך להרתיע, חברות ענק מאירופה, מיפן ומדרום קוריאה מלבצע עסקאות רכש רחבות היקף עם משטר הנשיא רוחאני, מדינות האיחוד האירופי נקטו לאחרונה יוזמה משותפת שנועדה לאפשר להן להמשיך בקשרי סחר עם טהרן תוך עקיפת משטר הסנקציות. הגם שמהלך זה רחוק עדיין ממימוש, יש בו לאותת על המהמורות ועל הקשיים הניצבים עדיין בדרך לאכיפה הרמטית, גורפת ונטולת פרצות.
עם כל זאת, ואף שקשה להניח שגם הפעם יצליחו העיצומים האמריקניים המחריפים להביא לפריצת דרך מיידית בהיעדר קונצנזוס בינלאומי רחב דיו לגבי אופיים והיקפם, טמונה בחבילה החדשה של צעדי הענישה משמעות רבה, הקשורה לדימויו של הנשיא ה־45 כמנהיג נחוש, המקיים בשיטתיות ובהתמדה את הבטחותיו ל"עם הבוחר". כך התווסף נדבך נוסף לרצף שלם של הבטחות, הן בזירה הפנימית והן במרחב הבינלאומי, שהבית הלבן הצליח לתרגם באופן מדויק למדיניות מעשית. יממה לפני תחילת ההצבעה, ביטוי נוסף ומוחשי זה של אמינות נשיאותית בדמות גל הסנקציות הנוסף עשוי, אפוא, להעלות עוד יותר את רמת המוטיבציה בקרב בסיס התמיכה הרפובליקני ולעודדו למלא את חובתו האזרחית.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!