עם רדת הלילה רחובותיה של קראקס מתרוקנים כמעט לחלוטין. רוב תושבי בירת ונצואלה, שאוכלוסייתה מונה רשמית כשני מיליון איש (לא כולל המתגוררים בפרברי העוני סביב העיר), מעדיפים להישאר בביתם. הפחד, מפני העלול לקרות בכל רגע נתון, עצום.
תנועת הרכבים בכבישי העיר התדלדלה ביותר. אלה שחייבים לנסוע בשעות הערב והלילה ויכולים להרשות לעצמם לשלם עבור מחירי הדלק שהרקיעו שחקים, זאת כמובן אם גלגלי מכוניותיהם לא נגנבו בידי כנופיות פשע מקומיות - נוהגים במהירות מטורפת, מחשש לכנופיות שודדים.
פה ושם נראים מחסומים של הצבא ושל ״המשמר הלאומי״ האחראי על ביטחון הפנים במדינה. לידם רכבים ואופנועים רבים מוכנים לפעולה, שרובם כלל אינם מאויישים. תושבי קראקס קוראים לתופעה הזו ״פה הזאב״ - אוכפי החוק והסדר נעלמים ומותירים את השטח חופשי לפעילות של פושעים, שידם קלה מאוד על ההדק.
מדובר בשיטת טרור, שהמשטר הסוציאליסטי השתמש בה ביעילות רבה בעבר. בכל פעם שפרצה מחאה עממית נגד השלטון, הוא פינה את הרחובות ואיפשר לגורמי פשע אלימים לקחת לידיהם את השליטה על הנעשה בחוצות העיר. גורמי הפשע מגיעים בדרך כלל משכונות העוני, שעדיין נחשבות למרכז כוחו העממי של המשטר הסוציאליסטי, כי כאשר אנשים פוחדים לצאת מבתיהם שמא ישדדו אותם או ירצחו אותם, פוחתים הסיכויים למהפכה עממית.
במקביל, מפעיל המשטר, בעיקר בשעות הלילה, טרור משלו. יחידות ״המשמר הלאומי״ עורכות פשיטות על בתי דירות, בהם מתגוררים פעילי אופוזיציה. ברשתות החברתיות מדווחים על היעלמויות של אנשים, על חטיפת ילדים ועל גיוס בכוח של נערים לשירות צבאי.
גם אם רק חלק מהמידע הזה נכון, הרי שהמשטר כבר פועל בשיטת ה״לילה והערפל״, להטלת מורא באופן שיטתי על האופוזיציה העממית, במטרה להביאה לידי שיתוק והרמת ידיים, בדיוק כפי שהיה בסבבי העימותים הקודמים בין שני המחנות.
בשעות היום, עסוקים נאמני המשטר בהבאשת ריחה של האופוזיציה: הנשיא ניקולאס מדורו בהופעותיו המבוימות, מתריע מפני ״פלישה אמריקנית ושפיכות דמים כפי שהיה בוויאטנם״. מדורו מנסה לגייס את ההמונים בשם רוח אבי ״המהפיכה הבוליבארית הסוציאליסטית״ הוגו צ׳אבס, ומבטיח שהסוציאליזם ינצח את אויביו מבית ומבחוץ.
אנשי המשטר גם פעילים ברשתות החברתיות, שם הם מפיצים ידיעות על תפיסת משלוחי נשק אמריקניים שנועדו להגיע לידי ״כוחות מורדים מהאופוזיציה הימנית״, ואת מנהיג האופוזיציה, חואן גואידו, הם מתארים כאיש ״ימין קיצוני״. התייצבותם של נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, ונשיא ברזיל, ז׳איר בולסונארו, לצד נשיא הפרלמנט הצעיר שמינה את עצמו כנשיא זמני, רק מחזקים את תעמולת השיימינג של המשטר נגד גואידו.
מחסור חמור במזון
המתח בין שני המחנות היריבים - המשטר הסוציאליסטי שבראשו עומד הנשיא המכהן מדורו, מול האופוזיציה העממית שהתאחדה סביב הנשיא הזמני גואידו - הולך וגואה, אם כי עדיין לא הגיע לידי התפוצצות אלימה. ״אנחנו נערכים לתסריט הרע ביותר - הפיכה צבאית, מלחמת אזרחים, דיכוי חמור ממה שהיה בעבר״, אומרים לי פעילי אופוזיציה, ״אנשים אוגרים אוכל בבתיהם, המלאי בחנויות הולך ואוזל, אין מוצרי מזון בסיסיים כמו קמח, אורז וחלב, השוק השחור חוגג, הכסף המקומי כבר לא שווה, וזה עוד לפני שבאמת התחלנו להרגיש את השפעת הסנקציות האמריקניות", אומרים הפעילים בדאגה, אך מוסיפים כי הם מעודדים מכך ש"בכירי המשטר מסתתרים מאחורי חומות של מאבטחים ושומרים. הם מפחדים מזעם העם, וזה נותן לנו תחושה של תקווה, שמשהו הפעם באמת הולך להשתנות לטובה".
רוסיה קוראת לדיאלוג
בשורות האופוזיציה מברכים על השינוי בעמדת רוסיה כלפי ההתפתחויות בוונצואלה. אם עד כה מוסקבה עמדה בנחישות מאחורי הנשיא הסוציאליסטי מדורו, כעת הרוסים קוראים לפתיחת דיאלוג בין המשטר לאופוזיציה, כדי לדון במציאת פתרון מוסכם למשבר המחריף. המשמעות היא שגם הרוסים אינם שוללים אפשרות של עריכת בחירות חדשות לנשיאות, תחת פיקוח בינלאומי, שישקפו את רצונו האמיתי של העם.
לניסיונות התיווך בין המשטר לאופוזיציה, הצטרף האפיפיור פרנציסקוס, שיש לו משקל כבד בנעשה באמריקה הלאטינית. האפיפיור התערב בעקבות פנייה של הנשיא המכהן מדורו - פנייה המעידה על המצוקה הגוברת של המשטר לנוכח התעצמות ההתנגדות העממית לו - גם בקרב האוכלוסייה הענייה וגם בשורות הצבא.
מאידך, גיוס האפיפיור לניסיונות התיווך יכול לשמש גם כתרגיל הסחה של המשטר, שיוכל להאשים את האופוזיציה בהכשלת המאמצים להגיע לפיתרון, ובכך להצדיק דיכוי ברוטאלי של ההתקוממות העממית.
סכנה למלחמת כל בכל
מן הצד השני עומדים האמריקאים, שפועלים כדי להחליש את כוחו של המשטר, על ידי הידוק טבעת החנק סביב יכולותיו לקנות נאמנות בכסף. אחרי שארה״ב הקפיאה מיליארדים השייכים לוונצואלה בשטחה, הודיע בנק גדול בפורטוגל כי סורב לאפשר העברת ענק לקרקאס של מעל למיליארד יורו - כספים השייכים לוונצואלה.
התקווה הגדולה של האופוזיציה היא, שהמשטר יקרוס אם ייגמרו לו עתודות המזומנים, אך החשש הגדול הוא, שהקריסה תהיה איטית מדי והעם ישלם את מחיר המלחמה הכלכלית נגד מדורו ואנשיו. כבר כעת מתרבים הדיווחים על מצוקה גדולה באזורי הספר ובפרברי העוני, וגם בשכונות העשירות של קרקאס נסגרו חנויות אוכל, מסעדות, מאפיות ובתי קפה בשל מחסור בסחורות, וקיימת סכנה כי המצוקה החריפה עלולה לדרדר את ונצואלה למלחמת כל בכל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
