טראמפ ביצר את מעמדו כמנהיג נחרץ ונחוש

החלטתו של הנשיא טראמפ להכריז על מצב חירום לאומי, ולעקוף בכך את התנגדות הקונגרס, שעד כה סיכל את כל מאמציו להקצות 5.7 מיליארד דולר כדי להקים חומה בגבול עם מקסיקו, מהווה עליית מדרגה במאבק חסר הפשרות שמנהל הנשיא נגד יריביו על גבעת הקפיטול. 

לאחר שניסיונו האחרון להתנות את אישור התקציב הפדרלי כולו למימון החומה לא צלח והביא לשיתוק חלקי של פעילות הממשל למשך 35 ימים, ומול האיום בחידושה של ההשבתה הבלתי פופולרית, גמר הבית הלבן אומר להשתמש בנשק יום הדין, שיאפשר לו לגייס את הסכום המבוקש, על אפו וחמתו של בית הנבחרים הלעומתי. המדובר בחוליה המרכזית האחרונה ממסע הבחירות, שטרם תורגמה למדיניות מעשית ושהיתה עלולה להעיב על היערכותו המוקדמת לכיבושו מחדש של המשרד הסגלגל בנובמבר 2020. 

על רקע דיוקנו זה של הנשיא כמנהיג בלתי קונבנציונלי, הבז למוסכמות ולכללי משחק המושרשים היטב במורשת האמריקנית, שבמרכזם הדפוס החוזר ונשנה של חיפוש מכנה משותף דו־מפלגתי והתנהלות פרגמטית עם סיומו של המירוץ לבית הלבן ולקונגרס (תוך נכונות לסטות, או לדחוק לשוליים, אמונות יסוד והבטחות מפורשות לקהל הבוחרים), מספק "משבר החומה" את ההוכחה הסופית לכך שלפנינו מנהיג של תנועת המונים, שגם לאחר שהושבע לנשיא לא קיפל את דגל התמורה המובטחת. זאת, בניגוד לדגם "הפוליטיקאי של אמצע הדרך", שהפשרה והנכונות לוותר או לדחות את מימושו של החזון הן לחם חוקו. 

ואולם, למרות הרצון הנשיאותי להצטייר כאמין ונאמן לכל עקרונותיו, המשוכה הניצבת הפעם בדרכו של הנשיא ה־45 היא לכאורה גבוהה. נכון הוא הדבר שבמישור החוקתי, "חוק מצבי החירום הלאומיים" מ־1976 מעניק לכאורה מרחב תמרון ניכר לנשיא בהגדרת הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על מצב מסוים כעל שעת חירום משברית, שממנה נגזרות סמכויות מיוחדות. 

עם זאת, הגם שלא פחות מ־31 מצבים מוגדרים עד היום כמצבי חירום לאומיים, אף לא אחד מהם היווה תולדה של עימות עם בית המחוקקים בענייני תקציב, שבעקבותיו החליט הנשיא להשיג את מבוקשו בנתיב אחר. לפיכך, אין ספק שהצעד הנוכחי עתיד להעמיק עוד יותר את השסע והקיטוב העמוקים, המאפיינים היום את התרבות הפוליטית האמריקנית. בה בשעה, צפוי להתנהל מאבק חריף בזירה המשפטית ובקונגרס בשאלה האם איום ההסתננות ממקסיקו הוא חמור דיו כדי להצדיק בגינו את ההכרזה על מצב חירום. 

מכל מקום, גם אם המלחמה על החומה תהפוך למלחמת התשה מתמשכת בין הרשויות, שתביא לדחייתו - ואולי אפילו לגניזתו - של המיזם כולו, מבחינתו של הנשיא הושג שלשום היעד העיקרי של מיצוב מעמדו בקרב מחנה אוהדיו ותומכיו כמנהיג נחרץ ונחוש, המחויב תמיד לפעול למימושו של סל הבטחותיו לבוחר בשלמותו. פחות משנתיים לפני יום ההכרעה בקלפי, נראה שזהו השיקול המכריע עבור טראמפ, ויהיה המחיר אשר יהיה. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו