יותר מ־33 חברות תעופה ברחבי העולם (מתוך כ־45) - כולל מדינות האיחוד האירופי וסין, הכריזו אתמול כי הן מקרקעות את צי מטוסי ה־737-8MAX שברשותן. חלקן אף אסרו את כניסת הדגם, שהתרסק שלשום תחת דגלה של חברת התעופה האתיופית, למרחב האווירי שלהן. בכך נחסמה באופן מעשי האפשרות להפעיל את המטוס מחוץ לארה"ב; רק חברות התעופה האמריקניות ובראשן אמריקן איירליינס - המפעילה הגדולה בעולם של מטוסים מסוג זה - עדיין עומדות על כך שהמטוס בטוח לטיסה. ואפילו שם פנה איגוד הדיילים לחברות המפעילות וביקש מהן לשקול שוב את קרקוע המטוס. כך עשו גם הסנאטורית אליזבת וורן (דמוקרטים) ומיט רומני (רפובליקנים) במפגן נדיר של אחדות.
מה אנחנו למדים מכל האמור לעיל? המסקנה החשובה ביותר היא שחברות התעופה ורשויות התעופה הלאומיות אינן מוכנות לקחת סיכונים מיותרים - ובצדק רב. התאונה באתיופיה היא כידוע תאונה קטלנית שנייה למטוס בתוך כחמישה חודשים. הדמיון הרב בין שתי התאונות מעורר חשד שמדובר כאן בכשל בסיסי - או בתכנון המטוס, או בייצורו או בתפעולו השגרתי - כשל שיכול לנבוע ממתן הדרכה בלתי מספקת לטייסים בזמן ההסבה לדגם החדיש ולמערכותיו החדשות.
כך או כך, הלחץ העיקרי מופעל על יצרנית המטוס - בואינג. ל־737-8MAX יש כבר צבר הזמנות של כ־5,000 יחידות. מדובר בכסף גדול מאוד ובואינג אפילו נקטה - לפני התאונות - צעדים שיאפשרו לה לזרז את קצב המסירה של המטוסים כדי לעמוד בלחץ הביקוש. התאונות שיבשו את כל חישובי החברה. יתר על כן, לבורסה האמריקנית יש סיסמוגרף רגיש מאוד לבעיות של אובדן אמינות ומניית בואינג, למרות היותה אחת החברות התעשייתיות החזקות בעולם - עלולה לצלול ולאבד אחוזים נכבדים מערכה.
האפשרות היחידה העומדת בפני החברה להחזיר לעצמה את המוניטין שאבד לה הוא למצוא פתרון מהיר ואמיתי לבעיה, שגרמה לנפילת המטוסים. ואכן, בואינג כבר הודיעה שהיא עובדת על עדכון תוכנה ושינויים במערכת בקרת הטיסה של המטוס ומעניין במיוחד, על הנחיות ההדרכה לתפעול המטוס, בעקבות התאונה הקודמת, שאירעה באינדונזיה. אין הוכחה טובה מזו לנוסעים שלדעת בואינג היו מעורבים בתאונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו