שלשום, ביום שישי, השלים החוקר המיוחד רוברט מולר את עבודתו המקיפה בפרשת "פוטין גייט" שאותה השיק לפני 22 חודשים, והגיש דו"ח עב־כרס לשר המשפטים הטרי וויליאם באר. בשעה ששורות אלו נכתבות, טרם העביר באר לראשי הוועדה המשפטית בשני בתי הקונגרס את תמציתו של הדו"ח ואת עיקרי מסקנותיו.
עם זאת, דבר אחד ברור כבר עתה. פרשת ההתערבות הרוסית, שנועדה להכשיל את מסע הבחירות של המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, הילרי קלינטון, עוברת כעת באבחה מן המגרש המשפטי אל הזירה הפוליטית.
בהנחה - שאיננה כמובן בגדר ודאות - שאין בדו"ח עדויות כלשהן, הקושרות את הנשיא טראמפ באופן ישיר ליוזמתו של הקרמלין להטות את הבחירות או לשבש את החקירות שהחלו בעקבותיהן, עובר כעת מרכז הכובד ומוקד השיח למשמעויותיו הפוליטיות של המסמך. זאת, בתקופה רגישה של היערכות למערכת הבחירות הממשמשת ובאה.
עם זאת, לפי שעה יכול הבית הלבן לנשום לרווחה שכן מולר החליט שלא להגיש כתבי אישום נוספים, והמדובר בעיקר בבנו דונלד ובחתנו ג'ארד קושנר. בין היתר, נטלו השניים חלק בפגישה הדרמטית, שהתקיימה ביוני 2016 במגדל טראמפ, ושבה נדונה לכאורה - יחד עם מקורבת לקרמלין - אפשרות העברתו של מידע מרשיע על אודות קלינטון ממוסקבה ל"כל אנשי טראמפ" והם אכן היוו יעד לחקירה על ידי צוותו של מולר.
יש לזכור גם שבהתאם לחוקה האמריקנית, רק לבית הנבחרים שמורה הסמכות להגיש כתב אישום כנגד נשיא מכהן ולפתוח בהליכי הדחתו, כך שגם מבחינה זאת עדיין מוקדם להסיק מסקנות נחרצות לגבי התפקיד שמילא הבית הלבן, אם בכלל, בסאגה זו.
הדו"ח לא ממליץ על פתיחת הליכים פליליים נוספים
מעבר ל־37 כתבי האישום שכבר הוגשו בפרשה ובהסתעפויותיה השונות, ומעבר להרשעתם של חמישה מעוזריו ויועציו לשעבר של טראמפ, לא ממליץ, אם כן, הדו"ח על פתיחת הליכים פליליים נוספים ומבחינה זאת, פחתה ההסתברות של פתיחת תיבת פנדורה חדשה בפרשה.
השאלה המרכזית הנשאלת עתה בוושינגטון היא באילו צבעים צבוע הדו"ח, מהי הנימה הכללית השולטת בו, וכיצד ניתן יהיה להבנותו ולפרשו במרחב הציבורי. אין ספק שהשחקנים במגרש זה, ובמיוחד על גבעת הקפיטול, עתידים להעניק לו את הצביון ההולם את סדר היום ואת האינטרסים שלהם.
המאבק שהסיעה הדמוקרטית בשני הבתים כבר פתחה בו כדי להבטיח את פרסומו המלא, הוא הסנונית הראשונה בלבד לדו־קרב חסר פשרות, העתיד להתנהל בין שני המחנות. זאת, פחות משנתיים לפני יום ההכרעה בקלפי.
על רקע זה, לפחות בשלב הנוכחי, המסקנה שלפיה דו"ח מולר אינו בגדר אקדח מעשן אלא, לכל היותר אקדח פורים, תהיה פזיזה. לא זו בלבד שההליכים הפליליים בהיבטיה השונים של השערורייה ממשיכים להתנהל וייתכן אף שבית הנבחרים הדמוקרטי ברובו ייזום חקירות נוספות בעקבות הדו"ח, אלא שנותרה בעינה השאלה האם בין דפיו אצור מידע חמור דיו (אם גם לא בהכרח בעל אופי פלילי) על אודות התנהלותו של הבית הלבן ושל סביבתו הקרובה כדי לספק תחמושת נוחה ליריביו בעידן שממילא מאופיין בקיטוב פוליטי ואידיאולוגי עמוק.
מה שברור גם הוא שמוקד הקשב הציבורי בבירה האמריקנית לא עתיד להיות השבוע ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון ולא ההכרזה הצפויה על הכרה אמריקנית רשמית בריבונות הישראלית על רמת הגולן, אלא במשמעויותיו והשלכותיו הפנימיות של דו"ח מולר. בכך, כמובן, אין לגרוע כהוא זה מחשיבותו של מהלך ההכרה עבור השותפה הישראלית במערכת היחסים המיוחדים עם ארה"ב.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
