באפריל 1949 התכנסו בוושינגטון נציגים של ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת ועוד שמונה מדינות אירופיות וחתמו על האמנה הצפון־אטלנטית. "המטרה של ברית ההגנה", נכתב במסמך היסוד, "היא לאחד את עוצמת האומות כדי לקדם את שמירת השלום ולספק ביטחון באזור הצפון־אטלנטי".
כך נולדה נאט"ו, "הברית הצבאית החזקה והמצליחה בהיסטוריה", כפי שכינה אותה מוקדם יותר השנה מזכיר ההגנה האמריקני. מאז היא התרחבה והלכה, ומונה כעת 32 מדינות. היום יתכנסו בוושינגטון ראשי המדינות החברות בברית כדי לחגוג 75.
לאירוע יגיעו גם אורחים רשמיים מאוסטרליה, ניו זילנד, יפן ודרום קוריאה - עדות לצמיחת האתגרים הגלובליים עבור הדמוקרטיות המערביות, אף שאין צפי להרחבת הברית גם לאזור האינדו־פסיפי. אבל החגיגות ייערכו בצל חשש ברור וגובר, שאפילו מודגש באתר הרשמי של הפסגה: "העולם מצוי במצב הביטחוני המסוכן ביותר מאז סוף המלחמה הקרה". רגע לפני האירוע פרסם מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג מאמר במגזין היוקרתי "Foreign Affairs", והצביע בפירוש על מקורות הסכנה העיקריים. "כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שלח טנקים לתוך אוקראינה בפברואר 2022, הוא פתח את העימות העקוב ביותר מדם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, ריסק את השלום ביבשת ויוצר תוהו בעולם כולו", כתב סטולטנברג.
"יום אחרי יום הוא מסלים את המלחמה וכעת הקרמלין מנהל קמפיין מתוזמן של תקיפות עוינות על מדינות נאט"ו, לרבות חבלה, מתקפות סייבר ודיסאינפורמציה. רוסיה לא היתה יכולה להצליח במתקפה ללא סיוע. בתמורה לטכנולוגיות רוסיות וסיוע צבאי, איראן סיפקה לה כטב"מים וצפון קוריאה פגזים. גם בייג'ינג מספקת עזרה קריטית למאמץ המלחמתי הרוסי". סטולטנברג לא משאיר אתגר חיצוני אחד לברית שהוא אינו קורא לו בשמו, אבל לאתגר פוטנציאלי אחד הוא מתייחס רק ברמז, אף שהוא יוזכר בפסגה על בסיס יומי.
לאתגר קוראים דונלד טראמפ, שאם ייבחר מחדש לנשיא ארה"ב, לנאט"ו יהיו צפויים שינויים רבים. הסיבה המרכזית ידועה: טראמפ נוטה לאיזולציוניזם (מדיניות ה"אמריקה תחילה"), גישתו לבריתות עסקית ואינה נגזרת משותפות ערכית, וכבר בכהונתו בבית הלבן הוא התריע יותר מפעם - אם מדינות אירופה לא יקצו כנדרש 2% מהתמ"ג לביטחון, אמריקה לא תגן עליהן. בעצרת בחירות בקונוויי שבדרום קרוליינה, סיפר המועמד הרפובליקני: "נשיא של אחת המדינות שאל אותי אם נגן עליה במקרה שהיא לא תשלם אך תותקף בידי רוסיה. אמרתי לו שלא. למעשה, אעודד אותם לעשות מה שבא להם. אתם צריכים לשלם את החשבונות שלכם".
"עול ביטחון הברית"
לא פלא שבאירופה מוטרדים מאפשרות של התכנסות אמריקנית פנימה. לא מפתיע גם שסטולטנברג אמנם לא הזכיר את טראמפ בשמו, אבל בלפחות ארבעה קטעים של המאמר כיוון אליו. בין השאר הזכיר שכאשר נכנס לתפקיד רק שלוש חברות בנאט"ו עמדו ברף של 2% - השנה יעשו זאת 23, וכי "ארה"ב אינה נושאת לבדה בעול הביטחון המשותף של הברית".
"אמריקה בעיתות משבר"
בינתיים, בכל אופן, "פוליטיקו" פרסם לפני ימים אחדים כתבה מקיפה, שבה ניסה לשרטט כיצד תיראה הגישה הביטחונית של טראמפ. על פי שיחות עם בכירים ביטחוניים, שהיו חלק מהכוורת של טראמפ בעבר, מעורבים בדיונים על עיצוב הדוקטרינה לקדנציה השנייה בהווה, ואף עשויים לחזור לממשל בעתיד, ארה"ב תשאיר את המטרייה הגרעינית מעל אירופה. הנוכחות האמריקנית תישמר בבסיסי חיל האוויר בגרמניה, בריטניה וטורקיה. גם בסיסי הים יישמרו. אבל במקביל האחריות היבשתית, הארטילריה והלוגיסטיקה יעברו לאחריות האירופאים.
"השינוי יקטין משמעותית את המשקל האמריקני בהענקת הביטחון", אמר ל"פוליטיקו" דן קלדוול, מומחה ביטחון שלאחרונה עבד עם ראסל ווט, לשעבר בכיר בממשל טראמפ. "במקום להיות הספקית המובילה של כוח לוחם באירופה, אמריקה תספק סיוע רק בעיתות משבר. טראמפ ירצה רה־אוריינטציה רדיקלית של נאט"ו".
רעיון נוסף שהעלה קית' קלוג, בכיר בממשל טראמפ, הוא סיווג של החברות בנאט"ו לאלה שמשקיעות את השיעור הנדרש בביטחון - ולאלה שאינן. "רק אלה המשקיעות לפחות 2% יזכו להגנה אמריקנית ולערובות ביטחוניות מצד ארה"ב", אמר ל"פוליטיקו" בכיר בסביבת טראמפ.
כך או כך, אחד המפתחות המרכזיים לצמצום המשקל האמריקני בברית הוא השגת הסדר שיסיים את הפלישה הרוסית לאוקראינה. בשנה האחרונה אמר טראמפ פעם אחר פעם כי יסיים את המלחמה בתוך יממה, אפילו "לפני שייכנס באופן רשמי לחדר הסגלגל". באפריל חשף ה"וושינגטון פוסט" כי טראמפ שוקל ללחוץ על קייב לוותר על הדונבאס ועל קרים הכבושות - עמדה שאינה מקובלת על אוקראינה.
לפי גורמים בסביבת טראמפ, שדיברו עם "פוליטיקו", המועמד הרפובליקני שוקל עסקה עם פוטין שתסכם אילו מדינות יוכלו להצטרף לנאט"ו, בדגש על גאורגיה ואוקראינה. תזכורת: לפי הקרמלין נאט"ו הבטיחה כביכול לא להתרחב מזרחה עוד בימי איחוד גרמניה, ולמעשה מבחינת פוטין האפשרות שאוקראינה תצורף לברית - הבטחה ללא מועד קונקרטי שניתנה לאוקראינה עוד ב־2008 - שימשה כסיבה העיקרית למה שמכנים ברוסיה בשפה המכובסת "המבצע הצבאי המיוחד".
ב־21 ביוני התראיין טראמפ לפודקאסט בארה"ב ודי הדהד את המסר: לדבריו, הבטחת החברות היתה "טעות, והסיבה האמיתית למה המלחמה הזו החלה". גורם בסביבתו אמר כי "טראמפ יהיה פתוח לאי־הרחבת נאט"ו ולאי־הסגת כוחות רוסיה", אך הדגיש כי "אין פירוש הדבר שמוותרים על כל אפשרות אחרת, לרבות אספקה של כמויות נשק גדולות לקייב". עם זאת, נראה שנקודת המוצא של הנשיא לשעבר כלפי אוקראינה קרירה למדי. מחוקקים שנפגשו איתו בחודש שעבר טענו שאמר כי "במקום להשקיע 60 מיליארד באוקראינה" (חבילת הסיוע האמריקני שאושרה באפריל בקונגרס; ד"ב) "צריך להעלות את השכר לחיילינו".
"אם אוקראינה תנצח, איך נרוויח מזה?" ציטט את טראמפ דון בייקון, מחוקק רפובליקני מנברסקה.
"אין דרך חזרה"
מכל מקום, בנאט"ו מנסים להקדים תרופה למכה, ולפי ה"וול סטריט ג'ורנל" מגבשים תוכנית סיוע לאוקראינה "חסינת טראמפ". נספח אזרחי של הברית יוצב לראשונה בקייב, הפיקוד על מבצע הסיוע יועבר מידי ארה"ב לאחריות הברית, ובפסגת נאט"ו צפויות החברות לסכם על התחייבות שנתית בסיוע צבאי לקייב - ולצד זאת להציג נוסחה שלפיה "אין דרך חזרה במסלול של אוקראינה לעבר נאט"ו". עם זאת, לאיש לא ברור אם קייב אי־פעם תגיע לסוף הדרך הזו, שכן גם ממשל ביידן וגם גרמניה מתנגדים לתחילת ההליכים של צירוף אוקראינה לברית כדי לא להביא להסלמה עם רוסיה. מבחינת קייב השאלה היא אם גם הן לא ייעלמו אחרי 5 בנובמבר. מבחינת נאט"ו, זו רק אחת השאלות באופק מלא אי־ודאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו