"השותפות שלנו מבינות שמה שמוכרע באוקראינה גדול יותר מעתידה של אוקראינה בלבד, ולכן אני לא מצפה להאטה בסיוע או בירידה בהיקפו", אמר השבוע שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה בעת ביקורו בהולנד. אולם נתונים שפרסם מכון מחקר גרמני מגלים: האמירה של קולבה ביטאה יותר ציפייה מאשר עובדות בשטח.
מנתוני מכון קיל לכלכלה עולמית, היקף ההתחייבויות הכספיות החדשות לאוקראינה בחודשים אוגוסט-אוקטובר צנח בכמעט 90% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
על פי המכון, שעוקב מאז ראשית המלחמה אחרי הסיוע לאוקראינה, התחייבו בעלות בריתה באוגוסט-אוקטובר השנה לסכום של 2.11 מיליארד יורו - הסכום הנמוך ביותר מאז ינואר 2022, כלומר חודש לפני הפלישה. קייב תלויה כעת באופן גובר בגרעין של תורמות מרכזיות כמו ארה"ב, גרמניה ומדינות צפון אירופה ומזרחה, שעדיין מתחייבות לסיוע פיננסי וצבאי כאחד.
"המספרים שלנו מחזקים את הרושם שבעלות הברית נעשו מהוססות יותר", אמר כריסטוף טרבש, מנהל מיזם המעקב אחרי הסיוע לאוקראינה במכון. "חבילות סיוע גדולות נידונות כעת הן באיחוד האירופי והן בארה"ב, אולם בשני המקרים ההליך תקוע בגלל המחלוקות הפוליטיות".
רק בלילה האחרון (שעון ישראל) חסמו הרפובליקנים בסנאט את חבילת הסיוע בסך כ-111 מיליארד דולר, שמתוכם 60 מיליארד יועדו לאוקראינה וכ-14 מיליארד לישראל. 51 סנאטורים הצביעו בעד החבילה, אולם לקידום החקיקה נדרשו 60. הרפובליקנים בסנאט התעקשו לשלב את מתן הסיוע עם שינויים במדיניות ההגירה.
טרם ההצבעה שיגרה אוקראינה משלחת רמת דרג לוושינגטון כדי להבהיר את הצורך הסיוע. "בלי חבילת סיוע חדשה שתאושר עד סוף השנה, אוקראינה עלולה להפסיד במלחמה", התריע ראש המטה של זלנסקי, אנדריי ירמאק.
במקביל, ראשי האיחוד האירופי התחייבו לחבילת סיוע בסך 50 מיליארד יורו שתיפרש על פני ארבע שנים והנושא צפוי לעלות בפסגת האיחוד בעוד כשבוע, אולם בינתיים ממשלת אורבן בהונגריה מביעה התנגדות.
למרבה המזל של קייב, היא עדיין יכולה לבנות על סיוע דו-צדדי מצד מדינות אירופה וחברות נאט"ו כמו בריטניה וקנדה, וכן על התחייבויות ארוכות טווח שבעלות בריתה אישרו בעבר והקצו להן תקציבים. כך, למשל, בשלושת החודשים האחרונים העבירו דנמרק, גרמניה ונורבגיה חבילות סיוע צבאי שאליו התחייבו בעבר: 1.2 מיליארד יורו, מיליארד יורו ו-600 מיליון יורו, בהתאמה.
מכל מקום, הנתונים על הירידה המשמעותית בהיקף ההתחייבויות מוסיפים לאווירה המתוחה בקייב. בעקבות כישלון מתקפת הנגד בקיץ, שלא הביאו לשחרור השטחים הכבושים בידי הרוסים בדרום המדינה, התגלעו ואף הפכו לפומביים חילוקי דעות בין הנשיא וולודימיר זלנסקי לבין ראש הכוחות המזוינים, הגנרל ולרי זלוז'ני. שעה שזלנסקי מבקש לשדר אופטימיות באשר לאפשרות להיאבק לשחרור כל השטחים האוקראיניים בגבולות 1991 (כלומר שחרור חצי האי קרים והדונבאס), זלוז'ני טען כי המלחמה למעשה הגיעה למצב שבו אין אפשרות לפריצת דרך. לדבריו, אפשרות של מלחמת התשה נטולת תמרונים עלולה להיטיב עם רוסיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו