שבוע אחרי הטבח המפלצתי שביצע חמאס בעוטף עזה, מצאה יעל סובינסקי ציור של מגן דוד לא הרחק מביתה בברלין. "הסימון היה ברחוב שבו אני הולכת לבית הספר של הבן שלי - וזה היה אגרוף בבטן", אמרה אז ל"ישראל היום".
In Gedenken an die Opfer der #Reichspogromnacht vor 85 Jahren und als Zeichen gegen #Antisemitismus wurde am Donnerstagabend das Brandenburger Tor mit dem Schriftzug #NieWiederIstJetzt angestrahlt. #9November pic.twitter.com/6BOMCD8Ztv
— Berliner Zeitung (@berlinerzeitung) November 9, 2023
כמעט חודש לאחר מכן, התחושות שלה כיהודייה וישראלית בבירת גרמניה עדיין קשות. "פחד אלוהים", אומרת סובינסקי, שמתגוררת בעיר זה שמונה שנים. "מאז הטבח אנחנו לא נוסעים עם הילדים בתחבורה הציבורית, לא מסתובבים בחלקים מסוימים של העיר, ובאופן כללי נמנעים מלצאת מדי מהשכונה. יש לחץ מאוד גדול. יש לנו שכונה נעימה וחביבה, אבל למשל מודעות החטופים שהיו מול הבית שלי נתלשו ונזרקו לרצפה".
GERMANY 2023 - The Star of David has been graffitied on Berlin homes where Jews live, once again.
— Elander & the News (@ElanderNews) October 15, 2023
Just unfathomable to me. pic.twitter.com/WfGcVnx45v
חוסר הביטחון שחווים יהודים בגרמניה התחדד במיוחד ביממה האחרונה, כאשר במדינה מציינים 85 שנה לליל הבדולח - הלילה שבו החריבו הנאצים מאות בתי כנסת וכ־7,500 עסקים נבזזו. לפחות 91 יהודים גרמנים נרצחו אז ועוד מאות התאבדו בעקבות הפוגרום הנאצי, שהיה רק הפרלוד לקראת השואה.
לפתע, 85 שנה אחרי, היהודים שוב חשים מאוימים - בין בגלל יריקה לעבר אדם שדיבר עברית, בין בגלל ציורים של מגן דוד על בתי יהודים, ובין בגלל השלכת בקבוקי תבערה לעבר בתי כנסת. לצד אלה, יש הפגנות פרו־פלשתיניות, בעיקר של מהגרים מוסלמים, שבהן נשמעו לא רק קריאות "לשחרר את פלשתין מהנהר ועד הים" אלא גם "יהודים לגז!" ו"אדולף היטלר חי".
התגובות של הממסד הפוליטי בגרמניה הן לטבח והן לזינוק בתקריות האנטישמיות היו חריפות ביותר. רק אתמול אמר הקנצלר אולף שולץ כי הוא מרגיש "בושה וזעם" והבהיר: "כל צורה של אנטישמיות מרעילה את החברה שלנו, לא נסבול אותה".
It's almost four weeks since the horrific terrorist attack on #Israel. A lot has happened, the public debate has become heated and confused. Find thoughts from Vice-Chancellor Robert #Habeck in the video, putting the events in context. 📣With English, Hebrew and Arabic subtitles. pic.twitter.com/5jdXAZr7ey
— Bundesministerium für Wirtschaft und Klimaschutz (@BMWK) November 2, 2023
סגנו רוברט האבק הקליט לפני כשבוע נאום תמיכה חסר תקדים. בין השאר, מתח בו ביקורת על השמאל הרדיקלי בארצו והפעילים הצעירים משורותיו, הרואים בפשעי חמאס "מאבק אנטי־קולוניאליסטי". "אל לו לאנטי־קולוניאליזם להוביל לאנטישמיות. בשמאל צריכים לבחון את טיעוניהם ולהטיל ספק בנרטיב ההתנגדות הגדול".
מעבר לרטוריקה, הממשלה בברלין אסרה באופן מוחלט פעילות חמאס במדינה והחליטה לפרק את "סמידון" - ארגון תמיכה בפלשתינים, שהיה בין השאר אחראי לחגיגות הטבח. לצד אלה, עיתונים גרמניים הבליטו את זוועות חמאס בשעריהם.
סקר דעת קהל של ערוץ ARD מצא לאחרונה כי 35% מהגרמנים סבורים שהתגובה הישראלית בעזה הולמת, 8% חשבו שהיא חלשה מדי, אולם 41% סברו כי היא מוגזמת. 52% סבורים כי האנטישמיות בגרמניה נמצאת בעלייה.
בשלב הזה עדיין קשה לאמוד את ההשפעות העמוקות יותר של הטבח על גרמניה, אולם שינוי אחד כבר מסתמן: היחס למהגרים המוסלמים, שרבים מהם תמכו בחמאס. בעקבות זאת, קראה שרת הפנים ננסי פזר לגרש את תומכי חמאס. הקנצלר שולץ אמר ל"דר שפיגל": "יהיה צורך לגרש מהגרים שלא זכו לאזרחות במספרים גבוהים".
"הבנה מה זה להיות אירופאי"
"המפגינים המוסלמים מכינים את הגירוש של עצמם", אומר הסוציולוג פרופ' נתן שניידר. "אתה לא יכול לצעוק בגרמניה 'אדולף היטלר חי' ו'יהודים לגז'". שניידר סבור כי חגיגות הטבח חשפו את הפערים הבלתי ניתנים לגישור בין האוכלוסייה הכללית למהגרים - וגם שינו את המפה הפוליטית.
"ב־2015 קלטה גרמניה יותר ממיליון אנשים מהמזרח התיכון. ברור שכאשר אתה מכניס יותר ממיליון מוסלמים, הם מביאים את המטען התרבותי שלהם ואינם שותפים לתפיסה שרואה בביטחון ישראל חלק מהשיקול המדיני של גרמניה. כמו כן, הם ברחו מסוריה ומלבנון כי רצו חיים טובים יותר עבורם ועבור ילדיהם, אבל את החדשות הם צורכים ברשתות החברתיות ובערוצי החדשות בערבית, ומזדהים עם הפלשתינים, בין השאר בגלל רגשי האשמה שלהם כמהגרים".
לדברי שניידר, לכולם היה ברור שיש פערים גדולים בין החברה הקולטת לבין המהגרים מהמזרח התיכון, אבל "אסור היה לקרוא לילד בשמו. בעתות שלום אפשר לחיות זה לצד זה ומדי פעם הפערים היו מתפרצים. עכשיו, עם כזו מלחמה, הבעיות צפות במלוא העוצמה וזו הזדמנות לטפל בהן".
המרוויחה הגדולה מהתפרעויות המוסלמים היא "אלטרנטיבה לגרמניה", שכבר הפכה בסקרים למפלגה השנייה בפופולריות. "במפלגת CDU הימנית־שמרנית מודים כי נכשלו עם האינטגרציה והמושג הזה כבר לא רלוונטי. גם הממשלה קוראת את רוח הזמן ומבינה שאם לא תטפל בסוגיית המהגרים חסרי המעמד, מפלגות הקואליציה לא יהיו בשלטון. אך גם צריך לומר שזה יותר עמוק ממהלך טקטי; זו הבנה עמוקה יותר של מה זה להיות גרמני, מה זה להיות אירופאי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו