בית המשפט העליון בארה"ב: אפליה מתקנת על רקע גזעי נוגדת את החוקה

שישה מתוך תשעת השופטים קבעו: האוניברסיטאות אינן רשאיות להתייחס לגזעו של המועמדים ללימודים • הפסיקה צפויה לשים קץ לעשרות שנים של מאמץ לשפר את הגיוון • ביידן: האפליה עדיין קיימת וההחלטה לא שינתה זאת

סטודנטים בהרווארד. החלטה שמעוררת סערה. צילום: רויטרס

החלטה דרמטית של בית המשפט העליון בארה"ב: האוניברסיטאות אינן רשאיות להתייחס לגזעו של המועמדים ללימודים. הפסיקה שמה קץ לפרקטיקה בת עשרות שנים, שבה נקטו מוסדות להשכלה גבוהה אפלייה מתקנת כדי לשפר את הגיוון.

המקרים שהובאו בפני העליון נגעו לאוניברסיטת הרווארד ולאוניברסיטת צפון קרוליינה וההחלטה התקבלה ברוב של שישה מתוך תשעה שופטים. ששת השופטים שתמכו הם שמרנים, שלושת המתנגדים – ליברלים.

סטודנטים מוושינגטון קוראים על ההחלטה מול בית המשפט העליון, צילום: אי.פי.אי

נקבע כי ההתייחסות לגזעו של המועמד ללימודים מפרה את החוקה. לפי השופטים, האופן שבו המוסדות המדוברים מקבלים את סטודנטים חדשים "משתמש בגזע באופן שלילי וכרוך בשימור סטריאוטיפים גזעיים".

מדובר בהחלטה דרמטית שתשפיע לא רק על מכללות ציבוריות, שהקבלה אליהן תמיד נבחנה יותר על ידי הממשל, אלא גם על אוניברסיטאות פרטיות. בבית הלבן טרם הגיבו, אולם נמסר כי ההחלטה נבחנת.

התבטאויות נגד אפליה מתקנת במוסדות להשכלה גבוהה | רויטרס

הפעיל השמרני אדוארד בלום, שעמד מאחורי העתירות, אמר בתגובה להחלטה: "סיום ההעדפות הגזעיות בעת קבלה למכללות הוא תוצאה שרוב בין בני על הגזעים והאתנוסים יקבלו בברכה. אין באמת מגוון באוניברסיטה אם היא אוספת סטודנטים שנראים שונה, אבל באים מרקע דומה וחושבים, מדברים ופועלים באותו האופן".

במקרה של אוניברסיטת צפון קרוליינה טענו העותרים כי המוסד הפלה לרעה סטודנטים לבנים וסטודנטים ממוצא אסיאתי, והיטיב עם שחורים, היספנים ובעלי מוצא ילידי. האוניברסיטה השיבה כי המדיניות שלה מקדמת מגוון בהשכלה ועולה בקנה אחד עם הפסיקות הקודמות. 

בעתירה של הרווארד היה מרכיב נוסף: המוסד היוקרתי הואשם באפלייה של סטודנטים ממוצא אסיאתי תוך הפעלת קריטריון סובייקטיבי למדידת אומץ ואדיבות. לפי העותרים, הקריטריון יצר תקרת זכוכית עבור הסטודנטים האסיאתיים. פרקליטי הרווארד השיבו כי הטענות מבוססות על ניתוח סטטיסטי שגוי ודחו את ההאשמות באפלייה. 

חברי בית המשפט העליון בצילום קבוצתי (ארכיון), צילום: אי.פי

בעקבות ההכרעה הכריז נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כי הוא אינו מסכים איתה בעליל וכי אכזבה אנשים רבים. "אסור שההחלטה תהיה המילה האחרונה", הוסיף ביידן והציע למוסדות להפעיל בעת בחינת המועמדות את מידת האפליה שממנה סבל המועמד. "האפליה עדיין קיימת באמריקה, וההחלטה לא שינתה זאת".

הנשיא ביידן מתייחס לפסיקה, הערב (חמישי), צילום: אי.פי.אי

בהקשר הרחב יותר, ההחלטה מצטרפת לנטיית הרוב השמרני הנוכחי לשנות כמה עשורים של פסיקה בתחומים טעונים כמו הפסקות הריון ונשיאת נשק. כעת הגיע התור של האפלייה המתקנת, על אף שהרכבים קודמים של בית המשפט תמכו בגישה. בפעם האחרונה זה ב-2016, אז קבעו השופטים כי גזע יכול לשמש פקטור בקבלה ללימודים.  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר