קורקר // צילום: רויטרס // קורקר

המבחן בגבעת הקפיטול

הכדור השבוע בידי קונגרס • רק לאחר מתן אור ירוק מצד שני בתי הקונגרס ניתן יהיה להסיר את הסנקציות התלויות נגד איראן • לתומכי ההסכם יש סיבות להיות בלחץ

אחרי לוזאן, וושינגטון: הסכם הגרעין עם איראן לא צפוי לרדת מהכותרות גם השבוע, ובעיקר בארה"ב. ועדת החוץ של הקונגרס תצביע מחרתיים על הצעת החוק שאותה הגיש יו"ר הוועדה, הרפובליקני בוב קורקר, יחד עם הדמוקרט רוברט מננדז.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אמנם הוויכוח השבוע יהיה פנים־אמריקני, אבל הציניקנים בוושינגטון מספרים כי הסנאטור הרפובליקני מטנסי מתכוון להיות קשוח כלפי הממשל לא פחות מזריף. הבעיה היא שקורקר נתון במלכוד מסוים. מצד אחד, הוא מעוניין בהצעת חוק תקיפה, שתסנדל את הממשל. מצד אחר, הוא חייב להתגמש אם הוא רוצה לזכות בתמיכת חבריו הדמוקרטים כדי להשיג את הרוב בבית שימנע וטו של הממשל.   

הכתבה הכי נקראת היום באתר: מחקר חושף למה יש לנו סנטר

על פי הצעת החוק יועבר הסדר הקבע, אם יושג כמתוכנן בסוף יוני, לבחינתם של שני בתי הקונגרס. בפרק זמן זה, שיימשך 60 יום, לא יוכל הממשל להסיר את הסנקציות התלויות נגד איראן אפילו לא באופן חלקי.

מספר הקסם: 67

רק לאחר מתן אור ירוק מצד שני בתי הקונגרס ניתן יהיה להסיר את הסנקציות. הממשל, מן הסתם, מאוד לא רוצה שהצעת החוק תעבור, מאחר שהוא סבור כי הדבר יכשיל את העיסקה וכי איראן תתקשה לחתום על הסכם על תנאי. אובאמה מתריע כי במקרה כזה העולם יאשים את ארה"ב בהכשלת העיסקה. זה יהיה קצת אירוני אם אובאמה ידלג על המשוכה האיראנית, אבל לא האמריקנית. איראן, להזכירכם, רוצה את הסרת הסנקציות כולן - ומייד. אבל איראן, למי ששכח, בכלל רוצה הכל: הסרת סנקציות, צנטריפוגות, הצטרפות למשפחת העמים, שדרוג מעמדה הבינלאומי והאזורי, ואם אפשר (ואפשר) אז גם פצצה, בבקשה. 

מספר המזל או חוסר המזל (תלוי אם אתה בצד הרפובליקני או בצד של הממשל) השבוע הוא 67. זהו המספר שמעניק רוב של שני שלישים בקונגרס, המאפשר לסכל וטו של הבית הלבן נגד הצעת החוק. הסנאטור קורקר טוען כי חסרים לו רק שניים עד שלושה סנאטורים כדי להעביר את החוק. נכון להיום, כל הסנאטורים הרפובליקנים צפויים להצביע בעד החוק וכמוהם תשעה סנאטורים דמוקרטים וסנאטור עצמאי נוסף. כלי התקשורת בארה"ב מדווחים כי חסרים אולי רק ארבעה. יש להניח כי אם עד יום שלישי יימצאו הסנאטורים הנחוצים, יצליח מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל, להכניס לסדר היום הצבעה. 

הבית הלבן מפעיל לחץ עצום על הדמוקרטים. שני סנאטורים דמוקרטים שעליהם מופעל לחץ גדול מאוד הם בן קרדין ממרילנד וצ'אק שומר מניו יורק. שומר, שבדרך כלל מחזיק בעמדות ניציות מאוד כשזה קשור להגנה על ישראל, צפוי להחליף את הסנאטור ריד כמנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט. הוא צריך לבחור בין נאמנות לבוס לבין נאמנות לעקרונות. לא פשוט. גם קרדין מתקשה להחליט. גם הוא קיבל טלפונים מאובאמה.

היה ברור שבלוזאן יושג הסכם למרות המשחקים של הרגע האחרון. גם ביום שלישי ברור שחברי ועדת החוץ יצביעו בעד הצעת החוק. השאלה הגדולה כיצד היא תיראה ועד כמה היא תרוכך כדי שסנאטורים דמוקרטים לא יקבלו רגליים קרות. הכדור השבוע בידי קונגרס. לתומכי ההסכם יש סיבות להיות בלחץ.

•   •   •

הסכם הגרעין: הקרב עובר לסנאט

ועדת החוץ תצביע על הצעה של בוב קורקר שתחייב את אובאמה לאפשר לקונגרס לבחון כל הסכם - לפני הסרת העיצומים • מקורבים לסנאטור הרפובליקני רוביו: הוא מעוניין להוסיף להסכם סעיף של הכרה בישראל

המבחן הראשון של הבנות לוזאן יוצא לדרך: ועדת החוץ של הסנאט תצביע מחרתיים על הצעת החוק שתחייב את הנשיא לאפשר לקונגרס לבחון כל הסכם גרעין מול איראן בטרם יוסרו סנקציות. 

לרפובליקנים יש רוב דחוק בוועדה, ולכן סביר שההצעה תעבור למליאה. עם זאת, בינתיים אין לרפובליקנים הרוב הדרוש כדי להתגבר על וטו נשיאותי (הרוב נחוץ בשני בתי הקונגרס). כדי להקל את מלאכת החקיקה, יו"ר הוועדה, הסנאטור בוב קורקר, שוקל לשנות חלקים מהצעת החוק כדי לשכנע סנאטורים ממפלגתו של הנשיא לתמוך בהצעה. 

אובאמה  //  צילום: אי.פי.אי

אם הצעת החוק תעבור, הנשיא לא יוכל להסיר באופן חד־צדדי סנקציות שהוטלו על איראן לתקופה מוגדרת שבה ישקול הקונגרס את סעיפי ההסכם. כמו כן, על הנשיא לדווח על פעילותה של איראן בכל הנוגע למימון טרור ולדווח לקונגרס על אופן ביצוע ההסכם כדי לוודא שאיראן ממלאת את חלקה. כמה סנאטורים דמוקרטים כבר הצהירו כי הם תומכים ביוזמה ואף חתמו עליה כמציעים, ובהם הסנאטור צ'אק שומר מניו יורק, שעשוי להחליף את הארי ריד כמנהיג המיעוט הדמוקרטי. האתר Politico ציטט בסוף השבוע גורמים המקורבים לסנאטור מרקו רוביו מפלורידה, שלפיהם הסנאטור מעוניין להוסיף סעיף שיחייב את איראן להכיר בישראל. 

הסנאטור טים קיין, דמוקרטי התומך בהצעת החוק, אמר שהיוזמה למעשה תחזק את ארה"ב במגעים מול איראן. "היוזמה מאפשרת יצירת אווירה של ודאות בכך שהיא מגדירה לו"ז ונהלים לאישור ההסכם, וייתכן שאווירה זו תעזור להשלמת המו"מ לקראת השלבים הסופיים שלו", טען. 

בתוך כך, האתר The Hill, שמסקר את הקונגרס, ניתח את ההסכם בלוזאן וציין כי ארה"ב והמעצמות למעשה ויתרו על 5 דרישות מרכזיות במהלך המו"מ, דרישות שעליהן הצהיר הנשיא אובאמה מבעוד מועד כדרישותיו־שלו: איסור גורף על העשרת אורניום; הגבלת מספר הצנטריפוגות ל־1,500; סגירת אתרי גרעין באראק ובפורדו; הפסקת התוכנית האיראנית לפיתוח טילים בליסטיים; ותוקף של 20 שנה לכל הסכם גרעין. 

"כישלון הטילים"

על פי הכתבה, בכל הנוגע לטילים הבליסטיים הכישלון מהדהד במיוחד, שכן הצדדים הסכימו להעביר את הסוגיה למועצת הביטחון של האו"ם "שתנסח הגבלות חשובות על מערכות נשק קונבנציונליות וטילים בליסטיים", וזאת, בלי להתייחס ליכולתה של איראן לפתח טילים המסוגלים לשאת ראש נשק גרעיני. 

ארז לין וסוכנויות הידיעות •   •   •

הפרשן קראוטהאמר:

"אם הסנקציות יוסרו, ניסיון להחזירן יבודד דווקא את ארה"ב"

"אתה מנסה למנוע הפצה של נשק גרעיני ובעצם מעורר אותה; מנסה למנוע מאיראן יכולת גרעינית ומעניק לה לגיטימציה; מנסה להגביל את יצואנית הטרור הגדולה בעולם, שמאיימת על כל בעלת ברית במזרח התיכון, ובפועל מביא אותה אל סף הגמוניה אזורית", במילים אלה ביקר בסוף השבוע הפרשן השמרן צ'רלס קראוטהאמר את נשיא ארה"ב, ברק אובאמה.

בטורו ב"וושינגטון פוסט" כתב קראוטהאמר כי אובאמה נסוג למעשה מכל תנאי ששירטט בתחילת המו"ם עם איראן. "רק לפני כשנה וחצי קבע אובאמה כי המתקן הגרעיני בפורדו, כור הפלוטוניום והצנטריפוגות המתקדמות אינם נדרשים לתוכנית גרעין אזרחית. ההיגיון היה פשוט: מכיוון שאיראן בונה תוכנית אזרחית, כל אלה אינם נחוצים וצריכים להיעלם. אלא שבמסגרת המתווה להסכם שאובאמה מנסה כעת למכור, לא המתקן בפורדו, לא הכור באראק ולא הצנטריפוגות יפורקו. למעשה, כל התשתית הגרעינית של איראן תישאר על כנה..." 

כך, למשל, הסרכזות בפורדו. כעת "יזינו לתוכן גז קסנון, אבץ וגרמניום במקום אורניום", כתב והוסיף בסרקזם: "אך משמעות הדבר היא שבכל רגע נתון תוכל איראן להפוך את מתקן האיזוטופים הרפואיים הממוגן ביותר בעולם למתקן לייצור פצצה". קראוטהאמר לועג גם להבטחה של אובאמה להחזיר את הסנקציות. "אין שום דרך להחזיר אותן אם יוסרו", סבור הפרשן, "לקח עשור לצרף את סין, את רוסיה ואת האירופים למשטר הסנקציות הנוכחי. ברגע שהן יוסרו, אף לא אחת מהן תמשוך את החברות שלה מלהשקיע באיראן. ייאבקו בנו בכל צעד ושעל, ומה שיקרה הוא שלא איראן תהיה מבודדת אלא ארה"ב". 

כתב "ישראל היום" טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...